|
|
|
|
פרשת וישלח, מפגש אחים או מפגש בין שתי אמיתות
|
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
01/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
233 |
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת וישלח, מפגש אחים או מפגש בין שתי אמיתות / מוטי לקסמן, תש"ע
איש אחד הגיע לרופא המשפחה והתלונן שכושר השמיעה של אשתו הולך ונחלש. הוא שאל את הרופא אם לא כדאי להזמין אותה לבדיקת שמיעה. לרופא החכם הייתה הצעה אחרת: "אתה יכול לבדוק בעצמך אם אמנם יש בעיית שמיעה לאשתך".
"כן, איך?" תמה האיש.
הסביר הרופא: "דבר אליה ממרחק בדירה ולאט לאט תתקרב, כך תראה מאיזה מרחק היא שומעת."
האיש קיבל את ההצעה והחליט לנסות. בהזדמנות הראשונה כאשר הוא ישב ליד המחשב, ואשתו עמדה במטבח והכינה ארוחת ערב. הוא החליט לנסות.
"שולה, מה את מכינה לארוחת ערב?" לא נשמעה כל תגובה.
האיש צמצם את המרחק למחצית וחזר ושאל: "שולה, אז מה נאכל הערב?" תגובה לא נאמרה.
הוא התקרב עוד, וחזר ושאל, תשובה לא נשמעה.
האיש הגיע למטבח, עמד מאחוריה ממש ושאל:"שולה, אז איזה מטעמים את מכינה?"
שולה הפנתה אליו את ראשה, חיוך נסוך על שפתיה: "שמעון, כבר שלוש פעמים עניתי לך. את פשטידה תפוחי האדמה שאתה אוהב." [1].
מסתבר שלא לשולה היתה בעיית שמיעה...
סיפור זה מדגים נתון ידוע, כאשר אדם צמוד להנחה מסוימת, לאמת אחת הוא אינו מעלה על הדעת אפשרות אחרת, אמת אחרת.
פרשת השבוע, פרשת "וַיִּשְׁלַח" מעלה הקשר מתאים לנתון שהוצג כעת.
בפרשת "וַיִּשְׁלַח" מסופר, בין השאר, על המפגש הבוגר בין יעקב לעשיו. אנו יודעים על המפגש מן הכתוב בחומש בראשית. מי סיפר לנו את פרטי היחסים בין יעקב לעשיו צאצאי יעקב או צאצאי עשיו?
נפתח במסופר: זמן רב ישב יעקב בבית לבן "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ" [2]. כזכור, יעקב ברח לשם מחשש לחייו "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" [3]. כעת מתחיל יעקב לחזור לארץ כנען והוא מלא בבני משפחה וגם ברכוש גדול "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" [4].
הדרך מזמנת מפגש בין יעקב לעשו אחיו.
אנו עומדים, אפוא, בפני פגישה של שני אחים שלא ראו זה את זה לפחות עשרים שנה. אין זה מפגש פשוט, כי לשני האחים יש זכרונות קשים ולא נעימים.
עשיו זוכר בוודאי שיעקב ניצל את חולשתו ועייפותו וקנה ממנו את הבכורה [5], ובדרך רמיה זכה בברכת האב יצחק [6]. יעקב זוכר בוודאי את איומו של עשו להרגו [7].
אכן, מפגש טעון מאוד, מפגש שהחשש מתוצאותיו רב מאוד. שני האחים מלאי חששות וספקות; לכל אחד סיבה לחשוש, כל אחד צריך להתארגן לגרוע ביותר.
יעקב נוקט יזמה: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ" [8].
במסורת היהודית, שהיא וודאי מפי צאצאיו המרוחקים של יעקב, יש ביקורת קשה על שליחות זו: "העושה עצמו שה, הזאב אוכלו" [9]. "באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני ח' פעמים חייך אני מעמיד מבניו שמנה מלכים קודם לבניך" [10].
האם מוצדקת הביקורת?
תשובת המלאכים שנשלחו מחזקת, לכאורה, את הביקורת. המספר המקראי אינו שם בפי המלאכים את דברי עשו, אלא רק את תנועתו בראש ארבע מאות איש: "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּו" [11]. ֹ
הרקע לפגישה ותנועת עשו עם אנשיו מעלה וודאי לא רק אבק רב, אלא גם חשש כבד.
יש פרשנים, שברור שגם הם מזרע יעקב, שמחזקים חשש זה, גרשון הכוהן אומר: "'אֶל עֵשָׂו אָחִיו' אצל זה העֵשָׂו קודם לאח; 'אַרְצָה שֵׂעִיר' אשר שעירים ירקדו שם מחול שדים; 'שְׂדֵה אֱדוֹם' האדומה משפיכת דם נקיים; זה עשיו.
יעקב מתארגן בדרך הסבירה ביותר, הוא מתכונן למפגש: מתפלל לאלוהים, מחלק מחנהו לשנים, ומכין מתנות לעשו [12]. על זה נאמר: יעקב "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה" [13].
מחנות שני האחים מתקרבים זה אל זה, המתח רב!
יעקב שוב נוקט יוזמה: "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו" [14].
ואז מופיע, ליתר דיוק רץ, עשיו רץ אל אחיו יעקב "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" (בר' לג, ד). מפגש דרמטי המעורר התרגשות רבה.
כתוב זה אינו משכנע פרשנים שאינם יוצאים מן "האמת" שלהם: רש"י מביא מדרש המטיל ספק ברגשותיו של עשו: "יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". תרגום יונתן אף מחריף וטוען: "וירץ עשו לקראתו ויחבק לו וירכון על צוארו וינשק לו ויבכו, עשו בכה על צער של שיניו שנתנדנדו ויעקב בכה על צער של צוארו [עשו ביקש לנשוך את צוארו של יעקב וצווארו הפך לשיש]."
במלים אחרות, פרשנויות אלה מבטאות ספק רב בכנות ביטוי הרגשות המתואר בסיפור המקראי הזה, סיפור פגישת האחים יעקב ועשו לאחר עשרים שנה. בדרך-כלל, ההסבר לכך הוא שעשו היה רשע, ואין לצפות מרשע להתנהג שלא ברשעות.
לפי אותה "אמת" כותב הרב מרדכי אליהו: פרשתנו פותחת בפסוק (בראשית לב, ד) "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" [...] בלשון הקודש מצינו שביאור "מלאכים" הוא מלשון שלוחים, או מלשון מלאכים ממש. ולכאורה יש לשאול, מדוע הוכרח יעקב לשלוח מלאכים, וכי לא די היה לשלוח שליחים מבני האדם? אלא, כשפגשו אותו מלאכי אלקים, הם הסבירו לו שעשיו הוא איש מלחמות, וצריך לדעת להלחם בו בכל הטכסיסים שלו, ועל כן הם אמרו שילכו בשליחותו כי הם יודעים כיצד להלחם בו. ועוד נראה לבאר, שחשש יעקב שאם ישלח שליחים רגילים, ישמע על כך עשיו, ויקנה אותם בכסף (כמו שהיום מצוי שקונים בכנסת קולות בכסף, או בכבוד או בתפקיד), על כן שלח מלאכים כדי שלא יוכל עשיו לקיים את מזימתו" [15]. ובאותו מקום מוסיף הרב וטוען: כששבו המלאכים ליעקב ספרו לו שעשיו בא למלחמה עם ארבע מאות איש.
אפילו משוררנו הלאומי לא השתחרר מ"אמת" זו: יַעֲקֹב וְעֵשָׂו / ביאליק
עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, / חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ. / אוֹי, אוֹי, אוֹי, / אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי! / כּוֹסוֹ – חַיָּיו, / לִשְׁתּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.
יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה, / נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה. / הוֹ, מַה-טּוֹב / חֵלֶק יַעֲקֹב! / אֶל צוּר חַיָּיו / לְהוֹדוֹת חַיָּב, / כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה – / אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ. / אוֹי, אוֹי, אוֹי, / אוֹי לְעֵשָׂו גּוֹי! / זְרוֹעוֹ – חַיָּיו, / לְהַכּוֹת חַיָּב, / כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.
יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ, / אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ. / הוֹ, מַה-טּוֹב / חֵלֶק יַעֲקֹב! / בָּנָיו – חַיָּיו, / לְגַדְּלָם חַיָּב, / כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
במלים אחרות, צאצאי יעקב לדורותיהם, שמעוניינים להאדיר את שם אביהם הקדמון, מוצאים וממציאים כל פגם אפשרי בעשיו.
אבל, ראינו כבר שהסיפור המקראי מתאר מפגש חם ואפילו לבבי בין שני האחים. יתר-על-כן, בהמשך הכתוב נמצא שכעבור זמן-מה: "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה. וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" [16]. אכן כך כתוב : "עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו", לא רשע ותם, אלא שני האחים יחד.
ולאחר זאת, נפרדים שני האחים, כמו אברהם ולוט: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם. וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" [17].
איזו "אמת" היו מעבירים צאצאי עשיו?
דווקא הסיפור המקראי מעלה תיאור מאוזן: הסיפור במקרא משקף, לדעתי, אמונה באדם, באדם שמתפתח, מתבגר ובשלב מסוים מבין, שמה שהיה בעבר היה, אבל אפשר תמיד לפתוח בדרך ובמערכת יחסים חדשים. הרי אנשים רבים מגיעים לעיתים למריבות ולשנאה; אבל אם יש להם כוח והם מוכנים לבחון מחדש, הרי כעבור זמן הם מבינים שבהרבה מקרים זה בשל חוסר בגרות או בשל קנאה טיפשית, או בשל גורם חסר ערך שאפילו כבר לא זוכרים מה הוא היה; ועתה אפשר להתחיל מחדש.
כלומר, כאשר אנשים מתבצרים ב"אמת" היחידה שלהם ואינם מוכנים לתת אפשרות, לתת מקום גם "אמת" אחרת, הם מונעים גם אפשרות של הבנה וקיום הוגן יחד.
האם החשש מסיפור ה"נכּבה" אינו חשש מ"אמת" אחרת? האם אין זו "אמת" של אזרחים לא מעטים בארץ שלנו. האם רק האחר הוא כבד שמיעה?
אכן, צריך אומץ רב כדי "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" [18]. שיר חדש שפירושו בין השאר: לקום עם הפנים קדימה, ללא כבלי "האמת" הבלבדית והיחידה שמחרישה אוזניים ומערפלת עיניים לראות מציאות מורכבת ורבת אמיתות.
היערכות כזו יכולה להיות צעד ראשון לסייע לפתור בעיות רבות, בתחום החברות, בתוך המשפחה וגם בין העמים.
איפה ומתי יימצא הרופא הלאומי החכם?
הארות ומראה מקום
[1] על-פי שוקה דינור שסיפר זאת בתכנית של שמעון פרנס ביום שלישי בערב (01/12/09) בגלי צה"ל.
[2] בראשית לא, מא.
[3] בראשית כז, מא.
[4] בראשית ל, מג.
[5] בראשית כה, כט–לד.
[6] בראשית כז, א–מ.
[7] בראשית כז, מא.
[8] בראשית ל"ב, ד–ו.
[9] מנחה חדשה ד, ה.
[10] בראשית רבה פ' ע"ה, יא.
[11] בראשית לב, ז.
[12] בראשית לב, ח–כד, לג, א–ב.
[13] רש"י לבראשית לב, ט.
[14] בראשית לג, ג.
[15] קול צופייך, 288.
[16] בראשית לה, כח–כט.
[17] בראשית לו, ו–ח.
[18] מאת נעמי שמר. |
|
|
|
|
|
|
תגיות של המאמר:
|
|
רגע של נחת:
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר
|
|
|
|
|
קורא, כותב חושב על יהדות, חברה ואדם |
|
|
|
|
|
| מאמרים אחרונים בנושא יהדות |
מאמרים נוספים של מוטי לקסמן |
מאמרים נצפים ביותר בנושא יהדות |
|
|
 |
התנועה לכיוון היעד |
|
 |
פרשת "במדבר" עוסקת בעיקרה בהקמת מחנה ישראל בדרכו מהר סיני - מקבלת התורה אל ארץ ישראל. תנועה לכיוון היעד היא חשובה מאוד לבניית עם מגובש, מלוכד ומאמין בבורא עולם ובקיום מצוות. |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
25/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
17 |
|
|
השכר של ימות המשיח לא מפורש בתורה |
|
 |
בפרשת השבוע מפורט באריכות השכר הגדול הניתן ללומדי התורה ומקיימי מצוות ומעשים-טובים - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו .. ונתתי שלום בארץ .. ונתתי משכני בתוככם" ועוד ועוד, וכן מפורטים בהרחבה העונשים הקשים שינתנו למי שאינו מקיים את המצוות. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
21/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
18 |
|
|
למאחרים על היין |
|
 |
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
עזרה ורגישות לזולת |
|
|
בפרשת "בהר" מוזכרות מצוות המכוונות לבניית חברה מתוקנת ומבהירות לנו את חשיבות העזרה ההדדית, השוויון בין בני האדם, ענווה בין אדם לחברו וכלפי שמים. מצוות שמיטה, דיני עבדים, צדקה - מצוות התורמות למידות טובות, |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
כתר שם-טוב עולה על גביהן |
|
|
ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
07/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
29 |
|
|
מעלתה של לימוד התורה |
|
 |
בשביל ללמוד על מנת ליישם, כדאי לקבוע את אותם שיעורי התורה על פי סיפורים על גדולי ישראל, וכמו כן בספרים המלמדים הלכות ודינים בשפה פשוטה וזה בכדי להבין את ההלכות של הדת היהודית על כל פרטיה. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
מעלת לימוד פרשת השבוע |
|
|
עפ"י מנהג היהדות, יש מנהג לקרוא בביה"כ בשבת את פרשת השבוע לפי הסדר.
בפרשות השבוע ניתן למצוא את כל תולדותיו של עם ישראל על פי סדר, מקרים שקרו לעם ישראל כמו למשל בריאת העולם, מלחמות בין עמים, וגם לידות של אנשים מאד חשובים. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
25 |
|
|
קריאת פרשת השבוע ביום שבת |
|
|
בזמן שבני ישראל היו מצויים בגלות בבבל, הגולים נהגו לקרוא כל שבת פרשה אחת מחמשת חומשי התורה על פי סדר הפרשיות, וזה בשביל שלא לשכוח את התורה הקדושה.
נוהג זה נמשך לאורך אלפי שנים לאחר אותה גלות ארוכה עד היום. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
27 |
|
|
אמת קנה ואל תמכור |
|
 |
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
32 |
|
|
לשמוע בעצת ידידים מבינים |
|
|
אסור לאדם להזיק ולפגוע בזולת, ברכושו ועל אחת וכמה בגופו. התורה קובעת ברורות מה עונשו של המזיק ומה גובה וסוגי התשלומים שהוא חייב לשלם מדיני נזיקין ומדיני קנסות; נוסף לזה נאמר בפרשתנו "לפני עור לא תיתן מכשול", שאסור להציב בפני מי שאינו רואה ("עור") שום מכשול |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
24/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
|
|
|
שבת זכור, לזכורק את עמלק |
|
 |
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב].
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג]. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
29/02/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
69 |
|
|
"שנה הלכה שנה באה, אני כפי ארימה", כהרגלנו שנה אחר שנה |
|
|
"מה שזכה להפוך להרגל, [... הוא] משהו יציב ונכון שניתן לסמוך עליו שיהיה. שיחכה לך כמו קונכיה שתשוב להתקפל בתוכה בלילה. כמו בואו של הערב ובואו של הבוקר ובואו של הסתיו.
הרגל הוא פינה חמה בעולם. הוא הבית שבבית. ובו אדם מתנהג באותה חוכמה השמורה לעצים ולציפורים: הן העושות כך בדיוק כמו באתמול ובשלשום. [...] ההרגל הוא כמעט בלתי מודע. היותו חלק ורגיל עושה אותו בלתי מורגש כמעט. הוא נעשה כמו מעצמו" [2].
גם לאה מתארת נפלא את הרגיל |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/09/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
134 |
|
|
צוּרִיק גֵעייט אַקאֹזְע |
|
|
"הדרך היחידה לשפוט את העתיד היא לאור העבר" או "רעיונות טובים נקטלים על ידי אנשים שמניחים, כי העתיד הוא פשוט הרחבה של העבר".
סיפור יוסף והאחים בפרשות העוקבות "מִקֵּץ"-"וַיִּגַּשׁ" מעלה בפנינו תיאור מדגים לקשר בין עבר להווה. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
324 |
|
|
ברוך שלא עשני אישה |
|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, שֶׁלֹא עָשַׂנִי אִשָּׁה" אומר-קורא, ואולי בכנות גם מברך, יהודי המתפלל בתפילת השחרית, במסגרת ברכות השחר. על-מה חושב הקורא "ברכה" זו? איך מרגיש המתפלל המבטא "פתיחת בוקר" כזו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
24/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
273 |
|
|
בשם אלוהים |
|
|
"בעודם הולכים אמר רבי יוסי: ודאי כל מה שהקב"ה עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה. והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כפי שראוי להיות, ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה".
זו הנחת יסוד מרכזית, בואו ונראה יישומה בימים אלה. נעשה זאת על ידי הצגת אמירות אחדות ואירועים שונים שאולי אין ביניהם כל קשר. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
17/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
226 |
|
|
ביקורת על מנהיגים, מותרת? |
|
|
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, [...] כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, [...] [...] כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
"נזכרתי שבמקרא אין ביקורת ישירה על האב הגדול אלא על הבן(ים). מדובר לא רק בשלמה וברחבעם אלא גם באהרון, האחראי למעשה העגל. אין עליו שמץ ביקורת אלא "במקרה" בניו מתו מוות מיסתורי, משמיים. האם יש עוד מקרים מלבד שלמה ואהרון ובניהם?" |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
02/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
193 |
|
|
תודה לאלוהים גם לאדם |
|
|
בפרשת השבוע, פרשת לך-לך מונע אברם ללכת לארץ כנען על ידי צו ישיר שמלווה בברכות. אברם מציית ונע לכנען. הדבר הראשון שאברם עושה לאחר הגיעו לאיזור שכם: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", פעילות שהוא חוזר עליה פעמיים נוספות שלוש פעמים בזמן די קצר פונה אברם אל ה'. האם זה מפליא?
כן ולא. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
28/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
289 |
|
|
רכוש ציבורי, מנהיגות וערכים |
|
|
הצב מתכנס בביתו. את הבית נושא הצב על רגליו. הוא מתקדם לאט. הצב נע והוא בתוך ביתו.
מאוד לאט, אבל גם כך הצב ממלא את כל צרכיו.
ויש אגדה.
"עוזריו של הנשיא טרומן נכנסים לחדר הסגלגל ומוצאים אותו יושב ליד השולחן, מוציא מכיסו ארנק כסף מצ'וקמק, מחטט בו ושולף בול מקומט. מלקק אותו ומדביק על המעטפה.
'מיסטר פרזידנט', אומרים לו העוזרים, 'הרי יש לך בולים על השולחן'.
'השתגעתם?' אומר הנשיא, 'זה מכתב פרטי, לאמי'.
פראייר". |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
18/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
220 |
|
|
אחריות אישית ממזמור תהלים לגן עדן |
|
|
בשמחה נפתח את העיון המחודש במקרא.
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
בשמחה אמרנו, אכן, "'אשרי' הוא ביטוי של שמחה [...] ב'אשרי' יש משום הבעת שמחה, וגם משום קריאה לספר ברבים על הטוב וההצלחה".
ומדוע שמחה יש כאן? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
12/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
227 |
|
|
יום כיפור: מי קדוש ואיך קדושה? |
|
|
"הָרֶוַח הזעיר בין שני המחוגים של שעון-היד / הוא מְקוֹם הרגע בו שוכן האל בהגיע זמן ההתגלות." כך פותח המשורר איתמר יעוז-קֶסְט את שירו "רגע האור".ולהתגלות ה' למשה |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
26/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
486 |
|
|
|
|
|
יום הולדת ביהדות |
|
 |
מאמר זה עוסק ביחס היהדות לימי הולדת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית. המאמר מלווה במובאות מהתורה.המאמר כולל פירוט מנהגים שונים שנוהגים לבצע ביום ההולדת. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
18/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
9389 |
|
|
מצבה – מה לכתוב על המצבה |
|
 |
כשרוכשים מצבה, צריך גם להחליט מה לכתוב עליה. כיצד להנציח בצורה הטובה ביותר את בן המשפחה שהלך לעולמו, במספר מילים מינימאלי יחסית. בכיתוב הוא חלק חשוב בהחלט מכיוון שלפיו יזכרו את המת כשהיה בחיים. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
31/10/2010 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
3064 |
|
|
צניעות וקיום מצוות |
|
|
לעיתים, לא מודעים לגדלות המצוות ולחשיבות ערך הצניעות בעם ישראל. אם נשכיל להבין כראוי את ערכם - לא יהיו מאושרים יותר מאיתנו בעולם! המאמר מבוסס על הרצאתו של הרב ניסים יגן, זצ"ל. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
19/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
2033 |
|
|
|
|
עושים כפרות ליום כיפור עם צעירי חב"ד |
|
 |
בימים שלאחר ראש השנה ולפני יום הכיפורים קיים מנהג יהודי עתיק יומין - לערוך 'כפרות' על תרנגולים או תמורתם הכספית, כי להינצל מגזרות רעות. רבים אינם מכירים את המנהג. צעירי חב"ד עושים לנו סדר בדברים. |
| מאת: |
י. יצחק |
| פורסם ב: |
07/10/2008 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1635 |
|
|
לדעת מה לכתוב על מצבות |
|
|
הבחירה בכיתוב על מצבות היא בחירה מודעת מאוד, מצד אחד, אך יש בה גם משהו מסורתי מאוד, מעין תכונה אחידה בקרב העם היושב בציון, והיהודי בכלל בכל שאר העולם כולו והגולה. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
02/01/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1477 |
|
|
הרצאות בנושא חגים ומועדים |
|
 |
ראש השנה זהו מועד חשוב עד מאוד בתרבות היהודית. הוא מאפשר לכולנו לבחון את השנה שעברנו ולראות כיצד נוכל להחכים ולהשתמש בתובנות שלנו בכדי לגרום לכך שהשנה הבאה תהיה טובה יותר. |
| מאת: |
קידום אתרים - SEO Israel |
| פורסם ב: |
20/03/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1111 |
|
|
פדיון הבן |
|
 |
מצוות פדיון הבן היא מצווה נדירה, יחד עם זאת יש בה משמעות עמוקה עבור כל אחד ואחת בחיי היום יום. במאמר אבאר את הטעמים למצוות פדיון הבן, ואת המשמעות הפנימית. |
| מאת: |
חזקי |
| פורסם ב: |
22/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
932 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|