|
|
|
|
תודה לאלוהים גם לאדם
|
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
28/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
288 |
|
|
|
|
|
|
|
|
תודה לאלוהים גם לאדם / מוטי לקסמן, תש"ע.
בפרשת השבוע, פרשת לך-לך [1] מונע אברם ללכת לארץ כנען על ידי צו ישיר שמלווה בברכות. אברם מציית ונע לכנען [2]. הדבר הראשון שאברם עושה לאחר הגיעו לאיזור שכם: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" [3], פעילות שהוא חוזר עליה פעמיים נוספות [4]. שלוש פעמים בזמן די קצר פונה אברם אל ה'. האם זה מפליא?
כן ולא.
מפליא, כי מצוות המזבח והלכותיו עדיין לא נקבעו.
אין זה מפליא כי כבר קדמו לאברם במעשה זה קין, אנוש, גם נח [5].
ברוב המקרים מטרת הזבח היא – הבעת תודה לאלוהים. אכן, במקרא מופיעים אזכורים רבים לפולחן תודה על מזבח לא רק בתורה, גם בספרי הנביאים [6]. תודה לה' מופיעה גם בדרכים אחרות. משה ובני ישראל מודים לאחר יציאת מצרים לה' בשירה [7], חנה מודה לאלוהים על הולדת שמואל בתפילה [8]. המקרא עושה שימוש גם במלים תודה, אודה ונודה לציון הודיה לה' [9].
אבל, פליאה בכל זאת יש.
כל הדוגמאות שהבאנו למעלה עוסקות בתודה לה', לא הבאנו אפילו דוגמא אחת של תודה לבני-אדם. לא הבאנו, כי אין כמעט דוגמאות של הבעת תודה לאיש או לאישה, וודאי לא בשימוש במילה "תודה" או "אודה".
המצרים מודים ליוסף שארגן את ממלכת מצריים לאספקת מזון גם בשבע שנות הרזון: "וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" [10]. יואב, שר צבאו של דוד מודה למלך שהסכים לעצתו ולהחזיר את אבשלום, בן המלך, מן הגלות: "וַיִּפֹּל יוֹאָב אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ וַיְבָרֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר יוֹאָב הַיּוֹם יָדַע עַבְדְּךָ כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר עַבְדֶּךָ" [11]. דוד רוצה לגמול חסד, שהוא סוג של תודה לבנו הפיסח של יונתן: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם" [12]. בעז מודה לרות על אשר דבקה בנעמי: "וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו" [13].
לעומת דוגמאות אלה ישנם תיאורים על נסיבות בהם מתבקשת תודה והיא אינה מבוטאת.
לבן אינו מודה ליעקב על תרומתו בעבודתו ועוד יותר מכך הוא מחליף את רחל המיועדת ליעקב בלאה הבכירה [14]. אחי יוסף אינם מודים לו על כך, שבסופו של דבר הוא הצילם מקשיי הבצורת [15]. מיכל, בת שאול, מפרה את צו אביה ומצילה את דוד. דוד אינו מודה ואף אינו מספר על כך לאחר [16].
אם-כן, הפליאה היא: מול ריבוי התיאורים וההנחיות לתהליך תודה לאלהים יש מעט מאוד תיאורים להודיה של אדם לאדם.
איך ניתן להבין זאת?
הרי המילה תודה נשמעת רבות בשיח היומיומי, ברחוב, בתור, גם במרכול.
האם בימי המקרא לא אמרו תודה?
איני יודע, אבל "תודה" המושמעת יום-יום היא בעיקר מילה. בהרבה מקרים מילה שמבטאת אופן של התנהגות תקינה, לשון נימוס בלבד [17]. עם-זאת, לא כל בני האדם נוהגים כך, ויש נסיבות שאי-אמירת תודה מעוררת תחושה שאינה נעימה. מכאן יש בהחלט חשיבות רבה לאמירת המילה "תודה".
אבל, האם אמירת המילה תודה, מבטאת תמיד תודה?
אלא מה? תשאלוני וודאי.
נחזור רגע לעיון בתודה לה', ישנם כללים, ההנחיות כתובות. אפשר להתנגד או לתמוך בתהליך הזבח [18]. אבל בתהליך הזבח או "זֶבַח הַתּוֹדָה" יש יסוד מרכזי וחשוב ביותר. הבא להביע תודה, אינו מסתפק במילה או אפילו במלים אחדות. המודה חייב להביא עמו משהו משלו, משהו מרכושו, משהו מעצמו. אין תודה רק על ידי אמירת המילה "תודה".
ואולי זה אחד הדברים החכמים שחכמי המקרא העבירו לדורות הבאים.
תודה כנה, תודה עם כוונה תודה שהיא משמעותית אינה מתמצית בהתנהגות תקינה על-פי כללי הנימוס. תודה מלאה כזו היא תהליך שמלווה בנתינה. נתינה ללא חשבון וללא כוונה להחזר.
הנתינה אינה חייבת להיות לכלול משהו יקר, העיקר שאמירת המילה תודה תלווה בהעברה נוספת למיועד לקבל את התודה.
אז, גם תהיה קבלה משמעותית של התודה.
המקבל או המקבלת יבינו, ובעיקר יחושו שאכן לא רק מילת נימוס בוטאה, אלא תודה ממש הועברה. וייתכן מאוד שכך אפשר לבטא תודה כנה גם ללא הגיית המילה "תודה", אבל בהודיה משמעותית. אכן, זה אפשרי.
הארות ומראה מקום
[1] לאחר שלוש שנים של עיון בפרשות השבוע הגיעה תחושה של צורך באתנחתא. אבל העיון ימשך, אלא שפרשת השבוע תעמוד ברקע. לעתים היא לא תוזכר, ולעתים היא תהיה מוקד עיקרי.
בכל אופן, למעוניינים בעיון בפרשת השבוע, בכל פרסום יובאו הקישורים לעיונים הקודמים.
הקישורים לפרשת לך-לך: אברם מסביר איך ללכת, תשס"ז: http://www.notes.co.il/moti/24599.asp
אברם הוא המאמין רצוי, תשס"ח: http://www.notes.co.il/moti/37432.asp
תמימות ושלמות, תשס"ט: http://www.notes.co.il/moti/49284.asp
[2] "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'" (בראשית יב, א–ד).
[3] בראשית יב, ז2.
[4] "אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'" (בראשית יג, ד); "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'" (שם, יח).
[5] "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'" (בראשית ד, ג). גם האחיין של קין נוהג כך, למרות שאין אזכור למילה מזבח: "וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'" (שם, כו). ולאחר שוך מי המבול גם נח נוהג כך: "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ" (בראשית ח, כ).
[6] אחת הדוגמאות הקשות של מזבח תודה לאלוהים, היא כוונת יפתח להעלות את היוצא מדלת ביתו לזבח כתודה על עזרת ה' במלחמה: "וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי. (לא) וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה" (שופטים יא, ל–לא).
[7] "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" שמות טו, א; ועד פסוק יט).
[8] "וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ" שמ"א ב, א; ועד פסוק י).
[9] מצויות דוגמאות רבות, למשל: "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן" (ויקרא ז, יב); "ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" (ישעיהו כה, א); "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהלים מד, ט).
[10] בראשית מז, כה. לתשומת-לבך, התודה כוללת הסכמה להיפך לצמיתים לבית המלוכה.
[11] שמ"ב יד, כב.
[12] שמ"ב ט, ג.
[13] רות ב, יא–יב.
[14] בראשית כט , כ–כד.
[15] בראשית מה, טו.
[16] שמ"א יט, יא–יח.
[17] דוגמא נפוצה לכך היא במצב בו אחד "הגדולים" נותן משהו לינוקא ושואל: "נו, מה אומרים?" והינוקא מפטיר כלאחר לשון: "ת ו ד ה", לוקח את ה"משהו" וממשיך הלאה.
[18] רוצה לקרוא דיון על הקרבת קרבנות? הנה קישורים לשני מאמרים: "פרשת ויקרא: במקום קרבנות, ערכים ומעשים לקימום האדם", תשס"ח [http://www.notes.co.il/moti/42059.asp] וגם "פרשת ויקרא: חפץ מול כוונת הלב", תשס"ז [http://www.notes.co.il/moti/30186.asp]. |
|
|
|
|
|
|
תגיות של המאמר:
|
|
רגע של נחת:
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר
|
|
|
|
|
קורא, כותב חושב על יהדות, חברה ואדם |
|
|
|
|
|
| מאמרים אחרונים בנושא יהדות |
מאמרים נוספים של מוטי לקסמן |
מאמרים נצפים ביותר בנושא יהדות |
|
|
 |
התנועה לכיוון היעד |
|
 |
פרשת "במדבר" עוסקת בעיקרה בהקמת מחנה ישראל בדרכו מהר סיני - מקבלת התורה אל ארץ ישראל. תנועה לכיוון היעד היא חשובה מאוד לבניית עם מגובש, מלוכד ומאמין בבורא עולם ובקיום מצוות. |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
25/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
17 |
|
|
השכר של ימות המשיח לא מפורש בתורה |
|
 |
בפרשת השבוע מפורט באריכות השכר הגדול הניתן ללומדי התורה ומקיימי מצוות ומעשים-טובים - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו .. ונתתי שלום בארץ .. ונתתי משכני בתוככם" ועוד ועוד, וכן מפורטים בהרחבה העונשים הקשים שינתנו למי שאינו מקיים את המצוות. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
21/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
18 |
|
|
למאחרים על היין |
|
 |
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
עזרה ורגישות לזולת |
|
|
בפרשת "בהר" מוזכרות מצוות המכוונות לבניית חברה מתוקנת ומבהירות לנו את חשיבות העזרה ההדדית, השוויון בין בני האדם, ענווה בין אדם לחברו וכלפי שמים. מצוות שמיטה, דיני עבדים, צדקה - מצוות התורמות למידות טובות, |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
כתר שם-טוב עולה על גביהן |
|
|
ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
07/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
29 |
|
|
מעלתה של לימוד התורה |
|
 |
בשביל ללמוד על מנת ליישם, כדאי לקבוע את אותם שיעורי התורה על פי סיפורים על גדולי ישראל, וכמו כן בספרים המלמדים הלכות ודינים בשפה פשוטה וזה בכדי להבין את ההלכות של הדת היהודית על כל פרטיה. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
מעלת לימוד פרשת השבוע |
|
|
עפ"י מנהג היהדות, יש מנהג לקרוא בביה"כ בשבת את פרשת השבוע לפי הסדר.
בפרשות השבוע ניתן למצוא את כל תולדותיו של עם ישראל על פי סדר, מקרים שקרו לעם ישראל כמו למשל בריאת העולם, מלחמות בין עמים, וגם לידות של אנשים מאד חשובים. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
25 |
|
|
קריאת פרשת השבוע ביום שבת |
|
|
בזמן שבני ישראל היו מצויים בגלות בבבל, הגולים נהגו לקרוא כל שבת פרשה אחת מחמשת חומשי התורה על פי סדר הפרשיות, וזה בשביל שלא לשכוח את התורה הקדושה.
נוהג זה נמשך לאורך אלפי שנים לאחר אותה גלות ארוכה עד היום. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
27 |
|
|
אמת קנה ואל תמכור |
|
 |
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
32 |
|
|
לשמוע בעצת ידידים מבינים |
|
|
אסור לאדם להזיק ולפגוע בזולת, ברכושו ועל אחת וכמה בגופו. התורה קובעת ברורות מה עונשו של המזיק ומה גובה וסוגי התשלומים שהוא חייב לשלם מדיני נזיקין ומדיני קנסות; נוסף לזה נאמר בפרשתנו "לפני עור לא תיתן מכשול", שאסור להציב בפני מי שאינו רואה ("עור") שום מכשול |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
24/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
|
|
|
שבת זכור, לזכורק את עמלק |
|
 |
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב].
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג]. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
29/02/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
69 |
|
|
"שנה הלכה שנה באה, אני כפי ארימה", כהרגלנו שנה אחר שנה |
|
|
"מה שזכה להפוך להרגל, [... הוא] משהו יציב ונכון שניתן לסמוך עליו שיהיה. שיחכה לך כמו קונכיה שתשוב להתקפל בתוכה בלילה. כמו בואו של הערב ובואו של הבוקר ובואו של הסתיו.
הרגל הוא פינה חמה בעולם. הוא הבית שבבית. ובו אדם מתנהג באותה חוכמה השמורה לעצים ולציפורים: הן העושות כך בדיוק כמו באתמול ובשלשום. [...] ההרגל הוא כמעט בלתי מודע. היותו חלק ורגיל עושה אותו בלתי מורגש כמעט. הוא נעשה כמו מעצמו" [2].
גם לאה מתארת נפלא את הרגיל |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/09/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
134 |
|
|
צוּרִיק גֵעייט אַקאֹזְע |
|
|
"הדרך היחידה לשפוט את העתיד היא לאור העבר" או "רעיונות טובים נקטלים על ידי אנשים שמניחים, כי העתיד הוא פשוט הרחבה של העבר".
סיפור יוסף והאחים בפרשות העוקבות "מִקֵּץ"-"וַיִּגַּשׁ" מעלה בפנינו תיאור מדגים לקשר בין עבר להווה. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
324 |
|
|
פרשת וישלח, מפגש אחים או מפגש בין שתי אמיתות |
|
|
סיפור זה מדגים נתון ידוע, כאשר אדם צמוד להנחה מסוימת, לאמת אחת הוא אינו מעלה על הדעת אפשרות אחרת, אמת אחרת.
פרשת השבוע, פרשת "וַיִּשְׁלַח" מעלה הקשר מתאים לנתון שהוצג כעת.
בפרשת "וַיִּשְׁלַח" מסופר, בין השאר, על המפגש הבוגר בין יעקב לעשיו. אנו יודעים על המפגש מן הכתוב בחומש בראשית. מי סיפר לנו את פרטי היחסים בין יעקב לעשיו צאצאי יעקב או צאצאי עשיו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
01/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
233 |
|
|
ברוך שלא עשני אישה |
|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, שֶׁלֹא עָשַׂנִי אִשָּׁה" אומר-קורא, ואולי בכנות גם מברך, יהודי המתפלל בתפילת השחרית, במסגרת ברכות השחר. על-מה חושב הקורא "ברכה" זו? איך מרגיש המתפלל המבטא "פתיחת בוקר" כזו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
24/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
272 |
|
|
בשם אלוהים |
|
|
"בעודם הולכים אמר רבי יוסי: ודאי כל מה שהקב"ה עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה. והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כפי שראוי להיות, ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה".
זו הנחת יסוד מרכזית, בואו ונראה יישומה בימים אלה. נעשה זאת על ידי הצגת אמירות אחדות ואירועים שונים שאולי אין ביניהם כל קשר. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
17/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
225 |
|
|
ביקורת על מנהיגים, מותרת? |
|
|
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, [...] כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, [...] [...] כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
"נזכרתי שבמקרא אין ביקורת ישירה על האב הגדול אלא על הבן(ים). מדובר לא רק בשלמה וברחבעם אלא גם באהרון, האחראי למעשה העגל. אין עליו שמץ ביקורת אלא "במקרה" בניו מתו מוות מיסתורי, משמיים. האם יש עוד מקרים מלבד שלמה ואהרון ובניהם?" |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
02/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
192 |
|
|
רכוש ציבורי, מנהיגות וערכים |
|
|
הצב מתכנס בביתו. את הבית נושא הצב על רגליו. הוא מתקדם לאט. הצב נע והוא בתוך ביתו.
מאוד לאט, אבל גם כך הצב ממלא את כל צרכיו.
ויש אגדה.
"עוזריו של הנשיא טרומן נכנסים לחדר הסגלגל ומוצאים אותו יושב ליד השולחן, מוציא מכיסו ארנק כסף מצ'וקמק, מחטט בו ושולף בול מקומט. מלקק אותו ומדביק על המעטפה.
'מיסטר פרזידנט', אומרים לו העוזרים, 'הרי יש לך בולים על השולחן'.
'השתגעתם?' אומר הנשיא, 'זה מכתב פרטי, לאמי'.
פראייר". |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
18/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
220 |
|
|
אחריות אישית ממזמור תהלים לגן עדן |
|
|
בשמחה נפתח את העיון המחודש במקרא.
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
בשמחה אמרנו, אכן, "'אשרי' הוא ביטוי של שמחה [...] ב'אשרי' יש משום הבעת שמחה, וגם משום קריאה לספר ברבים על הטוב וההצלחה".
ומדוע שמחה יש כאן? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
12/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
227 |
|
|
יום כיפור: מי קדוש ואיך קדושה? |
|
|
"הָרֶוַח הזעיר בין שני המחוגים של שעון-היד / הוא מְקוֹם הרגע בו שוכן האל בהגיע זמן ההתגלות." כך פותח המשורר איתמר יעוז-קֶסְט את שירו "רגע האור".ולהתגלות ה' למשה |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
26/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
486 |
|
|
|
|
|
יום הולדת ביהדות |
|
 |
מאמר זה עוסק ביחס היהדות לימי הולדת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית. המאמר מלווה במובאות מהתורה.המאמר כולל פירוט מנהגים שונים שנוהגים לבצע ביום ההולדת. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
18/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
9389 |
|
|
מצבה – מה לכתוב על המצבה |
|
 |
כשרוכשים מצבה, צריך גם להחליט מה לכתוב עליה. כיצד להנציח בצורה הטובה ביותר את בן המשפחה שהלך לעולמו, במספר מילים מינימאלי יחסית. בכיתוב הוא חלק חשוב בהחלט מכיוון שלפיו יזכרו את המת כשהיה בחיים. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
31/10/2010 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
3064 |
|
|
צניעות וקיום מצוות |
|
|
לעיתים, לא מודעים לגדלות המצוות ולחשיבות ערך הצניעות בעם ישראל. אם נשכיל להבין כראוי את ערכם - לא יהיו מאושרים יותר מאיתנו בעולם! המאמר מבוסס על הרצאתו של הרב ניסים יגן, זצ"ל. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
19/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
2033 |
|
|
|
|
עושים כפרות ליום כיפור עם צעירי חב"ד |
|
 |
בימים שלאחר ראש השנה ולפני יום הכיפורים קיים מנהג יהודי עתיק יומין - לערוך 'כפרות' על תרנגולים או תמורתם הכספית, כי להינצל מגזרות רעות. רבים אינם מכירים את המנהג. צעירי חב"ד עושים לנו סדר בדברים. |
| מאת: |
י. יצחק |
| פורסם ב: |
07/10/2008 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1635 |
|
|
לדעת מה לכתוב על מצבות |
|
|
הבחירה בכיתוב על מצבות היא בחירה מודעת מאוד, מצד אחד, אך יש בה גם משהו מסורתי מאוד, מעין תכונה אחידה בקרב העם היושב בציון, והיהודי בכלל בכל שאר העולם כולו והגולה. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
02/01/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1477 |
|
|
הרצאות בנושא חגים ומועדים |
|
 |
ראש השנה זהו מועד חשוב עד מאוד בתרבות היהודית. הוא מאפשר לכולנו לבחון את השנה שעברנו ולראות כיצד נוכל להחכים ולהשתמש בתובנות שלנו בכדי לגרום לכך שהשנה הבאה תהיה טובה יותר. |
| מאת: |
קידום אתרים - SEO Israel |
| פורסם ב: |
20/03/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1111 |
|
|
פדיון הבן |
|
 |
מצוות פדיון הבן היא מצווה נדירה, יחד עם זאת יש בה משמעות עמוקה עבור כל אחד ואחת בחיי היום יום. במאמר אבאר את הטעמים למצוות פדיון הבן, ואת המשמעות הפנימית. |
| מאת: |
חזקי |
| פורסם ב: |
22/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
932 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|