|
|
|
|
לשנת תש"ע: שנה של אהבה באמת
|
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
13/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
252 |
|
|
|
|
|
|
|
|
לשנת תש"ע: שנה של אהבה באמת / מוטי לקסמן
"אהבה רבה אהבתנו ה' אלוהינו [...] לקיים את כל דברי תורתך באהבה [...] ויחד לבבנו לאהבה [...] ברוך אתה ה' הבוחר ישראל באהבה" חוזר היהודי קורא בתפילת שחרית יום-יום [1]. כל יום מזכיר המתפלל אהבה, אז מדוע כתב כך איש בחיפה, בשנת 1949: "אנשים לא דברו על אהבה, כי העיקר היה הנישואין, לא האהבה. נישואין מתוך אהבה היו דבר שעורר חשד. האהבה אחרי הנישואין היתה עדיפה על האהבה שלפני הנישואין"? [2].
האם אדם שאין בו אהבה יכול לאהוב את ה'?
יתר על כן, האם שמת-לבך לתופעה הבאה: לקראת ובימי מועדי תשרי רווחות הברכות ופורחים האיחולים לשנה טובה, טובה יותר. אני מניח שבריאות, פרנסה ושלום הם כנראה בראש מצעד הברכות [3], פחות אפשר לשמוע איחולים לאהבה [4]. גם בתפילות מועדי תשרי אין השורש אה"ב נפוץ, וודאי לא כמוקד של תחינה, בקשה או איחולים [5].
אז, אולי ההסבר לנדירות איחולים לאהבה טמון בספקות שיש לגבי קיומה? למשל, ביאליק מקונן וזועק: "ועוד רז אחד לך אתודה / נפשי נשרפה בלהבה / אומרים אהבה יש בעולם / מה זאת אהבה" [6]. אומרת אישה: "אהבה זה כמו שושנה, בהתחלה פורחת, מריחה טוב, וצ'יק צ'ק נובלת ומסריחה" [7]. ורבי שמעון בר יוחאי הזהיר: "אהבה מקלקלת את השורה" [8].
אבל, למרות הספקות והאזהרות, יש, בכל-זאת, כאלה שיודעים לספר על אהבה: "נאווה ובני עדיין אהבו זה את זו גם לאחר שבע-עשרה שנות נישואים, בכל חיי היומיום שררה ביניהם רוב הזמן מידה של אדיבות הדדית מהולה באיזה קוצר רוח מרוסן" [9]. ויוסי גמזו אינו יכול לחדול מלאהוב: "אֶת כָּל הַכְּרִיזַנְטֶמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַיַּלְדוּתִיּוֹת שֶׁל הַתִּקְוָה הַשִּׁמְשִׁית, בְּדַשׁ- / הַלֵּב, הָאוֹהֵב / לְהִשּׁטֵף בָּזֶה, כּבְבֶכִי חַם וּמְחַטֶּא. לִצְמוֹא אֶת זֶה. לִרְעוֹב. / אֲבָל, לֶאֱהוֹב" [10]. אחרים נושאים בליבם זכר אהבה קדושה, למשל: "על שלוחה של הר, בואכה זכרון יעקב, ליד מדורה שבגמר הטיול השנתי, נער ונערה נוגסים מתוך קארטושקה חמה מאוד שהוציאו זה עתה מתוך הרמץ. הם נוגסים בה שניהם, לסירוגין, עד שנפגשות שפתיהם על בשרה הלבן של הקארטושקה, חרוכות ואוהבות. [...] הם נפרדו, כמובן, ולא נפגשו שוב. ועדיין, אחרי כל השנים, הקארטושקה בוערת בפיו [..] מעלתה של הקארטושקה ההיא הלא גדולה היא אפילו מן האש. שהרי יש בה את האש, ועוד יש בה גם את האדמה" [11]. אפילו אבי הפסיכואנליזה טען: "פרויד נשאל פעם מה לדעתו חייב אדם נורמלי להיות מסוגל לעשות כראוי. המקשן ציפה בוודאי לתשובה מסובכת. אך פרויד, בדרך הקיצור של ימי זקנתו, נמסר כי אמר: 'לאהוב ולעבוד'" [12].
שאלות ושאלות, האם תשובה יש?
בואו נעיין יחד. בני אדם עושים שימוש מגוון מאוד במושג "אהבה". יש המדברים על אהבת איש ואישה, על אהבת אם ועל אהבת אב, גם על אהבה לבעלי חיים, ובכלל על אהבה לחיים ואפילו על אהבה לאלוהים. אחרים מבטאים אהבה למקצוע ואפילו אהבה לחפצים.
השורש אה"ב מצוי במקרא במספר הקשרים: אהבת הורים, ברוב המקרים בהקשרים לא נעימים [13]; אהבת איש ואישה, אין תיאור של אהבה הדדית. רק מעט מן הכתוב מתאר מצב חיובי באהבה [14]; אהבה בין אלוהים לעם ישראל, פסוקים רבים מתארים הבטחה אלוהית לאהבה ודרישה מהעם לאהוב את אלוהים [15]. עיון בהקשרים האלה מורה שרוב סיפורי האהבה בין איש ואישה הם בהקשר בעייתי, בלשון המעטה.
כלומר, בדיון הכללי וגם במקרא הדעות מאוד חלוקות לגבי מהותה של האהבה וגם לגבי אפשרותה.
למה?
אפשר לומר על האהבה שהיא כמו אבטיח "היא תשעים אחוז מים, ומה שקובע הוא עשרת האחוזים הנותרים" [16].
אבל מהם אותם עשרת האחוזים?
אולי, "אהבה אמיתית היא מסע צליינות. היא קורית כאשר אין אסטרטגיה. אבל היא נדירה מאוד, כי רוב בני האדם הם אסטרטגים" [17]. ואולי "לדבר על אהבה עשוי להיות, אולי עיבוי פשוט של שפה, המעוררת אצל הנמען, אחרי הכל, את כשריו המטפוריים ותו לא" [18]. ובאופן חריף יותר: "ספק אם יש עניין אחד בתולדות המין האנושי שהוא פיקציה גדולה כל כך כמו האהבה, כלומר תוצר ספרותי טהור. [...] האהבה היא עסק מסובך. [...] אין לנו באמת מושג במה מדובר כאשר מדברים על אהבה, והמושג היחיד הוא זה המניח אפשרות כלשהי לדבר על משהו, שכביכול ידוע, מתוך התכחשות גמורה לעובדה שאין שום ידיעה מוחשית, או אחרת, ושהסימן "אהבה", אפילו רק אהבת איש-אשה [...], הוא סימן המאגד בתוכו כל מיני דברים בלתי ניתנים לתיאור" [19].
ובכל-זאת, ליאונרד כהן שר: "רקדי איתי אל תוך יופייך / לצליל כינור בוער / רקדי איתי אל תוך הפחד / עד שאסתתר / קחי אותי כמו יונה / ששבה לתיבה / רקדי לקצה האהבה" [20].
וגם תינוק יכול לחוש: "התינוק יכול להביט בנוף ולהרהר ולהבין שהגעגועים שהוא נלחם בהם והמחשבות שהוא חושב והרצון לראות ולשמוע עוד, לגעת ולחוש עד אין קץ – הם מה שמבוגרים ממנו מכנים אהבה. אין אפשרות אחרת. אין פירוש אחר, כי אם זו אינה אהבה, מה כן? באילו דרכים אחרות היא מתגלה?" [21].
אז, אולי אהבה היא תחושה או התנהגות המשקפות ומבטאות שאיפה ובעיקר נכונות לתת בכנות מלאה, ברגש חיובי, בלי לצפות להישג כלשהו ובוודאי לא לתמורה מיידית?
איני יודע.
אולי זו אחת הסיבות שגם ביאליק ידע רק לשאול: מה זאת אהבה?
אני איני מוכן לוותר על הסיכוי לאהבה, אהבה כנה, שנובעת מציפור הנפש ומעוררת משהו נפלא בנשמה הממוענת ובכל הישות! כי אולי אי אפשר להסביר מה זו אהבה, אבל אין טעות כאשר חשים בה במלא הגוף והנפש!
אז, מי ייתן, שבלי לדעת גם בלי להבין ובוודאי בלי לנתח, מה זאת אהבה נהיה כולנו נכונים בשנה הבאה עלינו לטובה, לעורר וגם לחוש רק א ה ב ה .
בברכת שנה טובה, שנה של אהבה, של אהבת אמת!
הארות ומראה מקום
[1] בתפילת שחרית לפני ברכת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
[2] תום שגב, "פועלי המזרח התיכון, לכו מכות", הארץ השבוע 11/09/09, עמ' 7.
[3] הנחה זו נובעת רק מתחושה אישית ללא ביסוס מחקרי-סטטיסטי כלשהו.
[4] ראה הערה מספר 1.
[5] הנה מספר אזכורים: בתפילת ערבית של ראש-השנה: "ותתן לנו ה' אלוהינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה". בתפילת שחרית של החג: "אנחנו עמך בני בריתך. בני אברהם אוהבך" וגם "אהבה רבה אהבתנו" ואף "ברוך אתה ה', הבוחר בעמו ישראל באהבה". לפני תקיעת השופר מופיע "לעשות רצונך באהבה"; גם בתפילת "הנני העני ממעש" נאמר "ויהי נא דלוגנו עליך אהבה". רק בתפילת מוסף ביום השני לחג יש מעין בקשה: "ותתננו לאהבה ולחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו". אולי מפתיע אבל בהפטרה ביום הראשון לחג יש תיאור אהבה ממש: "וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב [...] וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים" (שמ"א א, ה, ח).
[6] ביאליק, הכניסיני תחת כנפך.
[7] מירה מגן, בשוכבי ובקומי, אישה, ירושלים 2000, עמ' 128.
[8] בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נה.
[9] עמוס עוז, "מחכים", מעריב סופרים שישים 07/05/08.
[10] יוסי גמזו, "אבל, לאהוב", ארצות הצימאון, תל אביב 1971.
[11] יצחק אוורבוך-אורפז, "הרהורים נודדים על האש והקארטושקס", דבר, משא 24/02/1995.
[12] אדמיאל קוסמן, "אריקסון מסביר לאפיפיור את מדרש רבי אלעזר" הארץ תרבות וספרות 11/04/08
[13] אהבת אברהם את יצחק בהקשר לעקידה (ברא' כב, ב); אהבת יצחק את עשיו ורבקה את יעקב שגורר קנאת אחים (ברא' כה, כח); אהבת יעקב את יוסף שמעורר קנאה ואלימות (ברא' לז, ג–ד).
[14] אמנם מגילה שלמה עוסקת באהבת איש ואישה, הלא היא מגילת שיר השירים. אבל שיר השירים אינו מתאר תהליך או סיפור אהבה, אלא כולל שירי אהבה. מקובל לראות בכך שירי חתונה. יש גם סיפורי אהבה לא רבים, אפשר לחלקם כך – אהבה בהקשר חיובי: יצחק אוהב את רבקה (ברא' כד, סז); יעקב אוהב את רחל (ברא' כט, יח); אלקנה אוהב את חנה (שמ"א א, ה); אהבת פלטיאל את מיכל (שמ"ב ג, טו–טז).
אהבה בהקשר בעייתי: אהבת חמור את דינה (ברא' לד, ג); "אהבתו" של שמשון נשות פלשתים (שופט' יד, טז; שופט' טז, ד; שופט' טז, טו); אהבת אמנו את תמר שמביא לאונס (שמ"ב יג, א); אהבת שלמה נשים רבות (מל"א יא, א); והאהבה הטרגית מכולן, אהבה מיכל את דוד (שמ"א יח, כ, כח).
[15] למשל: "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" (דבר' ז, יג).
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דבר' ו, ה).
[16] יצחק לאור, "שירת הקדושה", הארץ תרבות וספרות 05/06/09, עמ' 4.
[17] אניטה ברוקנר, ראיון בתוך "סופרות מדברות" (עורכת אולגה קניון) בתוך איתן בן-נתן, אוצר הציטטות, ירושלים 2009, עמ' 28.
[18] ז'וליה קריסטבה, סיפורי אהבה, עמ' 10.
[19] יצחק לאור, "המצאת האהבה", הארץ תרבות וספרות 03/07/09, עמ' 4.
[20] לאונרד כהן, רקדי לקצה האהבה, עברית קובי מידן.
[21] מאיר שלו, יונה ונער, תל-אביב 2006, עמ' 173. |
|
|
|
|
|
|
תגיות של המאמר:
|
|
רגע של נחת:
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר
|
|
|
|
|
קורא, כותב חושב על יהדות, חברה ואדם |
|
|
|
|
|
| מאמרים אחרונים בנושא יהדות |
מאמרים נוספים של מוטי לקסמן |
מאמרים נצפים ביותר בנושא יהדות |
|
|
 |
התנועה לכיוון היעד |
|
 |
פרשת "במדבר" עוסקת בעיקרה בהקמת מחנה ישראל בדרכו מהר סיני - מקבלת התורה אל ארץ ישראל. תנועה לכיוון היעד היא חשובה מאוד לבניית עם מגובש, מלוכד ומאמין בבורא עולם ובקיום מצוות. |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
25/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
17 |
|
|
השכר של ימות המשיח לא מפורש בתורה |
|
 |
בפרשת השבוע מפורט באריכות השכר הגדול הניתן ללומדי התורה ומקיימי מצוות ומעשים-טובים - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו .. ונתתי שלום בארץ .. ונתתי משכני בתוככם" ועוד ועוד, וכן מפורטים בהרחבה העונשים הקשים שינתנו למי שאינו מקיים את המצוות. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
21/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
18 |
|
|
למאחרים על היין |
|
 |
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
עזרה ורגישות לזולת |
|
|
בפרשת "בהר" מוזכרות מצוות המכוונות לבניית חברה מתוקנת ומבהירות לנו את חשיבות העזרה ההדדית, השוויון בין בני האדם, ענווה בין אדם לחברו וכלפי שמים. מצוות שמיטה, דיני עבדים, צדקה - מצוות התורמות למידות טובות, |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
כתר שם-טוב עולה על גביהן |
|
|
ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
07/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
29 |
|
|
מעלתה של לימוד התורה |
|
 |
בשביל ללמוד על מנת ליישם, כדאי לקבוע את אותם שיעורי התורה על פי סיפורים על גדולי ישראל, וכמו כן בספרים המלמדים הלכות ודינים בשפה פשוטה וזה בכדי להבין את ההלכות של הדת היהודית על כל פרטיה. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
מעלת לימוד פרשת השבוע |
|
|
עפ"י מנהג היהדות, יש מנהג לקרוא בביה"כ בשבת את פרשת השבוע לפי הסדר.
בפרשות השבוע ניתן למצוא את כל תולדותיו של עם ישראל על פי סדר, מקרים שקרו לעם ישראל כמו למשל בריאת העולם, מלחמות בין עמים, וגם לידות של אנשים מאד חשובים. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
25 |
|
|
קריאת פרשת השבוע ביום שבת |
|
|
בזמן שבני ישראל היו מצויים בגלות בבבל, הגולים נהגו לקרוא כל שבת פרשה אחת מחמשת חומשי התורה על פי סדר הפרשיות, וזה בשביל שלא לשכוח את התורה הקדושה.
נוהג זה נמשך לאורך אלפי שנים לאחר אותה גלות ארוכה עד היום. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
27 |
|
|
אמת קנה ואל תמכור |
|
 |
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
32 |
|
|
לשמוע בעצת ידידים מבינים |
|
|
אסור לאדם להזיק ולפגוע בזולת, ברכושו ועל אחת וכמה בגופו. התורה קובעת ברורות מה עונשו של המזיק ומה גובה וסוגי התשלומים שהוא חייב לשלם מדיני נזיקין ומדיני קנסות; נוסף לזה נאמר בפרשתנו "לפני עור לא תיתן מכשול", שאסור להציב בפני מי שאינו רואה ("עור") שום מכשול |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
24/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
|
|
|
שבת זכור, לזכורק את עמלק |
|
 |
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב].
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג]. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
29/02/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
69 |
|
|
"שנה הלכה שנה באה, אני כפי ארימה", כהרגלנו שנה אחר שנה |
|
|
"מה שזכה להפוך להרגל, [... הוא] משהו יציב ונכון שניתן לסמוך עליו שיהיה. שיחכה לך כמו קונכיה שתשוב להתקפל בתוכה בלילה. כמו בואו של הערב ובואו של הבוקר ובואו של הסתיו.
הרגל הוא פינה חמה בעולם. הוא הבית שבבית. ובו אדם מתנהג באותה חוכמה השמורה לעצים ולציפורים: הן העושות כך בדיוק כמו באתמול ובשלשום. [...] ההרגל הוא כמעט בלתי מודע. היותו חלק ורגיל עושה אותו בלתי מורגש כמעט. הוא נעשה כמו מעצמו" [2].
גם לאה מתארת נפלא את הרגיל |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/09/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
134 |
|
|
צוּרִיק גֵעייט אַקאֹזְע |
|
|
"הדרך היחידה לשפוט את העתיד היא לאור העבר" או "רעיונות טובים נקטלים על ידי אנשים שמניחים, כי העתיד הוא פשוט הרחבה של העבר".
סיפור יוסף והאחים בפרשות העוקבות "מִקֵּץ"-"וַיִּגַּשׁ" מעלה בפנינו תיאור מדגים לקשר בין עבר להווה. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
324 |
|
|
פרשת וישלח, מפגש אחים או מפגש בין שתי אמיתות |
|
|
סיפור זה מדגים נתון ידוע, כאשר אדם צמוד להנחה מסוימת, לאמת אחת הוא אינו מעלה על הדעת אפשרות אחרת, אמת אחרת.
פרשת השבוע, פרשת "וַיִּשְׁלַח" מעלה הקשר מתאים לנתון שהוצג כעת.
בפרשת "וַיִּשְׁלַח" מסופר, בין השאר, על המפגש הבוגר בין יעקב לעשיו. אנו יודעים על המפגש מן הכתוב בחומש בראשית. מי סיפר לנו את פרטי היחסים בין יעקב לעשיו צאצאי יעקב או צאצאי עשיו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
01/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
233 |
|
|
ברוך שלא עשני אישה |
|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, שֶׁלֹא עָשַׂנִי אִשָּׁה" אומר-קורא, ואולי בכנות גם מברך, יהודי המתפלל בתפילת השחרית, במסגרת ברכות השחר. על-מה חושב הקורא "ברכה" זו? איך מרגיש המתפלל המבטא "פתיחת בוקר" כזו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
24/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
272 |
|
|
בשם אלוהים |
|
|
"בעודם הולכים אמר רבי יוסי: ודאי כל מה שהקב"ה עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה. והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כפי שראוי להיות, ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה".
זו הנחת יסוד מרכזית, בואו ונראה יישומה בימים אלה. נעשה זאת על ידי הצגת אמירות אחדות ואירועים שונים שאולי אין ביניהם כל קשר. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
17/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
225 |
|
|
ביקורת על מנהיגים, מותרת? |
|
|
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, [...] כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, [...] [...] כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
"נזכרתי שבמקרא אין ביקורת ישירה על האב הגדול אלא על הבן(ים). מדובר לא רק בשלמה וברחבעם אלא גם באהרון, האחראי למעשה העגל. אין עליו שמץ ביקורת אלא "במקרה" בניו מתו מוות מיסתורי, משמיים. האם יש עוד מקרים מלבד שלמה ואהרון ובניהם?" |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
02/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
192 |
|
|
תודה לאלוהים גם לאדם |
|
|
בפרשת השבוע, פרשת לך-לך מונע אברם ללכת לארץ כנען על ידי צו ישיר שמלווה בברכות. אברם מציית ונע לכנען. הדבר הראשון שאברם עושה לאחר הגיעו לאיזור שכם: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", פעילות שהוא חוזר עליה פעמיים נוספות שלוש פעמים בזמן די קצר פונה אברם אל ה'. האם זה מפליא?
כן ולא. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
28/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
288 |
|
|
רכוש ציבורי, מנהיגות וערכים |
|
|
הצב מתכנס בביתו. את הבית נושא הצב על רגליו. הוא מתקדם לאט. הצב נע והוא בתוך ביתו.
מאוד לאט, אבל גם כך הצב ממלא את כל צרכיו.
ויש אגדה.
"עוזריו של הנשיא טרומן נכנסים לחדר הסגלגל ומוצאים אותו יושב ליד השולחן, מוציא מכיסו ארנק כסף מצ'וקמק, מחטט בו ושולף בול מקומט. מלקק אותו ומדביק על המעטפה.
'מיסטר פרזידנט', אומרים לו העוזרים, 'הרי יש לך בולים על השולחן'.
'השתגעתם?' אומר הנשיא, 'זה מכתב פרטי, לאמי'.
פראייר". |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
18/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
219 |
|
|
אחריות אישית ממזמור תהלים לגן עדן |
|
|
בשמחה נפתח את העיון המחודש במקרא.
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
בשמחה אמרנו, אכן, "'אשרי' הוא ביטוי של שמחה [...] ב'אשרי' יש משום הבעת שמחה, וגם משום קריאה לספר ברבים על הטוב וההצלחה".
ומדוע שמחה יש כאן? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
12/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
226 |
|
|
|
|
|
יום הולדת ביהדות |
|
 |
מאמר זה עוסק ביחס היהדות לימי הולדת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית. המאמר מלווה במובאות מהתורה.המאמר כולל פירוט מנהגים שונים שנוהגים לבצע ביום ההולדת. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
18/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
9389 |
|
|
מצבה – מה לכתוב על המצבה |
|
 |
כשרוכשים מצבה, צריך גם להחליט מה לכתוב עליה. כיצד להנציח בצורה הטובה ביותר את בן המשפחה שהלך לעולמו, במספר מילים מינימאלי יחסית. בכיתוב הוא חלק חשוב בהחלט מכיוון שלפיו יזכרו את המת כשהיה בחיים. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
31/10/2010 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
3064 |
|
|
צניעות וקיום מצוות |
|
|
לעיתים, לא מודעים לגדלות המצוות ולחשיבות ערך הצניעות בעם ישראל. אם נשכיל להבין כראוי את ערכם - לא יהיו מאושרים יותר מאיתנו בעולם! המאמר מבוסס על הרצאתו של הרב ניסים יגן, זצ"ל. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
19/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
2033 |
|
|
|
|
עושים כפרות ליום כיפור עם צעירי חב"ד |
|
 |
בימים שלאחר ראש השנה ולפני יום הכיפורים קיים מנהג יהודי עתיק יומין - לערוך 'כפרות' על תרנגולים או תמורתם הכספית, כי להינצל מגזרות רעות. רבים אינם מכירים את המנהג. צעירי חב"ד עושים לנו סדר בדברים. |
| מאת: |
י. יצחק |
| פורסם ב: |
07/10/2008 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1635 |
|
|
לדעת מה לכתוב על מצבות |
|
|
הבחירה בכיתוב על מצבות היא בחירה מודעת מאוד, מצד אחד, אך יש בה גם משהו מסורתי מאוד, מעין תכונה אחידה בקרב העם היושב בציון, והיהודי בכלל בכל שאר העולם כולו והגולה. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
02/01/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1477 |
|
|
הרצאות בנושא חגים ומועדים |
|
 |
ראש השנה זהו מועד חשוב עד מאוד בתרבות היהודית. הוא מאפשר לכולנו לבחון את השנה שעברנו ולראות כיצד נוכל להחכים ולהשתמש בתובנות שלנו בכדי לגרום לכך שהשנה הבאה תהיה טובה יותר. |
| מאת: |
קידום אתרים - SEO Israel |
| פורסם ב: |
20/03/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1111 |
|
|
פדיון הבן |
|
 |
מצוות פדיון הבן היא מצווה נדירה, יחד עם זאת יש בה משמעות עמוקה עבור כל אחד ואחת בחיי היום יום. במאמר אבאר את הטעמים למצוות פדיון הבן, ואת המשמעות הפנימית. |
| מאת: |
חזקי |
| פורסם ב: |
22/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
931 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|