|
|
|
|
פרשת כי תבוא: ביכורים רק בחג שבועות?
|
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
02/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
231 |
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת כי תבוא: ביכורים רק בחג שבועות? / מוטי לקסמן, תשס"ט
"פרי גני הנה הבאתי, / מלוא הטנא רב פאר. / ביכורים פה העליתי, / וראשי עטרתי זר.
ל, ל, ל... // מן הכפר מוביל העירה / בן רועים טלה וגדי, / ושיריו בקול ישירה: / דידל, דידל, דידל די! לי, לי, לי... // בן איכר מפרי גנהו - תאנים ורימונים, / ובסל לו על שיכמהו / תהמינה זוג יונים. לו, לו, לו..." [1].
מתי שרנו זאת, או מתי נשמע שוב שירים דומים? התשובה, מן הסתם, פשוטה: לקראת חג הביכורים, לקראת חג השבועות.
מה הביאנו לפזם שיר ביכורים בחודש אלול, לקראת ראש השנה?
הגורם המזמן מצוי בפתיחת פרשת השבוע, פרשת "כִּי תָבוֹא": "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" [2].
הדברים ברורים, לא כן?
ובכן, לא באופן מלא.
ראשית, בפסוקים כתוב "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה". יונתן מבין זאת ככתוב: "ותִקחו מראשית ביכורים שׁמִתבשׁלים מִן ההתחלה בכל פירות של הארץ" [3]. אבל במדרש נמצא הגבלה:
"יכול כל הפירות יהו חייבים בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית [...] האמורים כאן משבעת המינים, [...] חטה ושעורה וגפן ותאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש" [4].
אם-כך, יש מחלוקת לגבי היבול שעליו חל הצו.
לעומת-זאת, הסכמה קיימת שהבאת "מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" אינה תהליך הקורה פעם בשנה, כמוכר לנו, לקראת חג השבועות, אלא בחדשים רבים בהתאם להבכרת היבול: "מעצרת [5] ועד החג [6]" [7].
אבל, אם לא שמת לב, הצו הנדון, "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה", הוא הצו הראשון הצמוד לכניסה לארץ המובטחת "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". זה הצו הראשון הראוי להיחקק בזיכרון העם לאחר כניסתו לארץ?
כן.
למה? וודאי אשאל.
ובכן, לאחר שבני ישראל ינחלו את הנחלה שאותה אלוהים ייעד להם, ולאחר שהם יירשו אותה ויישבו בה, איזה תחושה תהיה להם?
זוכרים, או הצעירים שבכם, קראתם על מצב הרוח ועל התחושה שלאחר השלמת מלחמת ששת הימים?
במילה אחת: "איפוריה" איפוריה כוללת שמנעה להבין את עומק אמירתו של ראש הממשלה אז, לוי אשכול ז"ל, האם אין אנו במצב של "שמשון דער נעבעכדיקר" [8]?
אשכול הבין, אבל רוב העם ומנהיגיו נתכסו באיפוריה כזו עד שטחו עיניהם מראות את המציאות שנוצרה וגם את היערכות צבאות ערב למלחמת יום הכיפורים האיומה.
מעצבי העם בתקופת המקרא הבינו זאת היטב.
בניצחון מוחץ יש סכנה של התפתחות עיוורון.
עיוורון למציאות יכול להרוס את יסודות המבנה החברתי כולו ואף את קיומו.
"מכל מה שהוא מהנה אותך ונתן לך יתרון על שאר בני אדם יש לך להודות לפניו ולתת כבוד לשמו" [9]. ובמלים אחרות: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" [10].
זו משמעות הקדשת הפרי המבכיר לאלוהים: "שלא יהיה לו [לחקלאי המצליח] גאוה שממנה ימשך לזלזל בכבוד הבריות ושנאת הבריות ורבות רעות וצרות מאת האנשים, [...] שלא יהיה גרגרן, שהתאנה הראשונה שביכרה בכרמו מתאוה לה מאד אחר שנה שלא אכלה, וכן האשכול הראשון, והוא חייב לכרוך עליה גמי ולומר הרי זו ביכורים, ובזה יכנע לבב ערל ולא יהיה זולל וסובא" [11].
ואין מסר הזה מכוון רק לעם כעם, אלא לכל אדם: בעת האחרונה ראינו יותר מדוגמא אחת של אדם שהגיע למעלת מנהיגות ועיניו לא ראו כללי מוסר וערך. הם שכחו מה זה לתת וידעו רק לקחת, הרבה לקחת...
מכאן, משמעות הבאת הביכורים במשך חדשים רבים, היא שאין מדובר כאן רק בטקס פולחני אלא יש כאן מתווה לדרך חיים. גם בימינו. גם בעת זו, עם ההיערכות למועדי תשרי: "תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על אור עיניים / חבר או שניים / על מה שיש לי בעולם על שיר קולח / ולב סולח / שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על צחוק של ילד / ושמי התכלת / על אדמה ובית חם פינה לשבת / אישה אוהבת / שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על יום של אושר / תמימות ויושר / על יום עצוב שנעלם תשואות אלפיים / וכפיים / שבזכותם אני קיים" [12].
הארות ומראה מקום
[1] "ביכורים" מלים: שמואל בס; לחן: שרה לוי-תנאי. זוכרים את בגדי הלבן, את הזר על הראש וגם את השיר?
[2] דברים כו, א–ב.
[3] כתר יונתן לדברים כו, ב. כך גם הרמב"ן: "שתקח מראשית כל הפרי אשר תביא אל הבית מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך".
[4] מדרש ספרי דברים פסקא רצז. כך סבורים גם רש"י, רבנו בחיי ואחרים.
[5] "עצרת", שם אחר לחג השבועות: "ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת" (רמב"ן).
[6] "החג" כינוי נוסף לחג הסוכות: "מצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא [...] בחג הסוכות" (רש"י לזכריה יד, יז).
[7] ספרי דברים פיסקא רצז. בספרי יש גם קולות המאריכים את משך זמן הביכורים: "מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא".
[8] בלשון אידיש: "שמשון המסכן".
[9] רבנו בחיי בפתיחה לפרשת כי תבוא בהמשך למדרש תנחומא.
[10] דברים כו, יא.
[11] תולדות יצחק לדברים כו, א.
[12] "תודה" מלים עוזי חיטמן; לחן: יווני עממי. |
|
|
|
|
|
|
תגיות של המאמר:
|
|
רגע של נחת:
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר
|
|
|
|
|
קורא, כותב חושב על יהדות, חברה ואדם |
|
|
|
|
|
| מאמרים אחרונים בנושא יהדות |
מאמרים נוספים של מוטי לקסמן |
מאמרים נצפים ביותר בנושא יהדות |
|
|
 |
התנועה לכיוון היעד |
|
 |
פרשת "במדבר" עוסקת בעיקרה בהקמת מחנה ישראל בדרכו מהר סיני - מקבלת התורה אל ארץ ישראל. תנועה לכיוון היעד היא חשובה מאוד לבניית עם מגובש, מלוכד ומאמין בבורא עולם ובקיום מצוות. |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
25/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
17 |
|
|
השכר של ימות המשיח לא מפורש בתורה |
|
 |
בפרשת השבוע מפורט באריכות השכר הגדול הניתן ללומדי התורה ומקיימי מצוות ומעשים-טובים - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו .. ונתתי שלום בארץ .. ונתתי משכני בתוככם" ועוד ועוד, וכן מפורטים בהרחבה העונשים הקשים שינתנו למי שאינו מקיים את המצוות. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
21/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
18 |
|
|
למאחרים על היין |
|
 |
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
עזרה ורגישות לזולת |
|
|
בפרשת "בהר" מוזכרות מצוות המכוונות לבניית חברה מתוקנת ומבהירות לנו את חשיבות העזרה ההדדית, השוויון בין בני האדם, ענווה בין אדם לחברו וכלפי שמים. מצוות שמיטה, דיני עבדים, צדקה - מצוות התורמות למידות טובות, |
| מאת: |
ד"ר יחיאל שרמן |
| פורסם ב: |
12/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
כתר שם-טוב עולה על גביהן |
|
|
ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש. |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
07/05/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
29 |
|
|
מעלתה של לימוד התורה |
|
 |
בשביל ללמוד על מנת ליישם, כדאי לקבוע את אותם שיעורי התורה על פי סיפורים על גדולי ישראל, וכמו כן בספרים המלמדים הלכות ודינים בשפה פשוטה וזה בכדי להבין את ההלכות של הדת היהודית על כל פרטיה. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
22 |
|
|
מעלת לימוד פרשת השבוע |
|
|
עפ"י מנהג היהדות, יש מנהג לקרוא בביה"כ בשבת את פרשת השבוע לפי הסדר.
בפרשות השבוע ניתן למצוא את כל תולדותיו של עם ישראל על פי סדר, מקרים שקרו לעם ישראל כמו למשל בריאת העולם, מלחמות בין עמים, וגם לידות של אנשים מאד חשובים. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
25 |
|
|
קריאת פרשת השבוע ביום שבת |
|
|
בזמן שבני ישראל היו מצויים בגלות בבבל, הגולים נהגו לקרוא כל שבת פרשה אחת מחמשת חומשי התורה על פי סדר הפרשיות, וזה בשביל שלא לשכוח את התורה הקדושה.
נוהג זה נמשך לאורך אלפי שנים לאחר אותה גלות ארוכה עד היום. |
| מאת: |
בתיה קצבורג |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
27 |
|
|
אמת קנה ואל תמכור |
|
 |
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ |
| מאת: |
ד"ר אברהם גוטליב |
| פורסם ב: |
30/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
32 |
|
|
לשמוע בעצת ידידים מבינים |
|
|
אסור לאדם להזיק ולפגוע בזולת, ברכושו ועל אחת וכמה בגופו. התורה קובעת ברורות מה עונשו של המזיק ומה גובה וסוגי התשלומים שהוא חייב לשלם מדיני נזיקין ומדיני קנסות; נוסף לזה נאמר בפרשתנו "לפני עור לא תיתן מכשול", שאסור להציב בפני מי שאינו רואה ("עור") שום מכשול |
| מאת: |
הרב יוסף קרסיק |
| פורסם ב: |
24/04/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
31 |
|
|
|
|
|
שבת זכור, לזכורק את עמלק |
|
 |
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב].
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג]. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
29/02/2012 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
69 |
|
|
"שנה הלכה שנה באה, אני כפי ארימה", כהרגלנו שנה אחר שנה |
|
|
"מה שזכה להפוך להרגל, [... הוא] משהו יציב ונכון שניתן לסמוך עליו שיהיה. שיחכה לך כמו קונכיה שתשוב להתקפל בתוכה בלילה. כמו בואו של הערב ובואו של הבוקר ובואו של הסתיו.
הרגל הוא פינה חמה בעולם. הוא הבית שבבית. ובו אדם מתנהג באותה חוכמה השמורה לעצים ולציפורים: הן העושות כך בדיוק כמו באתמול ובשלשום. [...] ההרגל הוא כמעט בלתי מודע. היותו חלק ורגיל עושה אותו בלתי מורגש כמעט. הוא נעשה כמו מעצמו" [2].
גם לאה מתארת נפלא את הרגיל |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/09/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
134 |
|
|
צוּרִיק גֵעייט אַקאֹזְע |
|
|
"הדרך היחידה לשפוט את העתיד היא לאור העבר" או "רעיונות טובים נקטלים על ידי אנשים שמניחים, כי העתיד הוא פשוט הרחבה של העבר".
סיפור יוסף והאחים בפרשות העוקבות "מִקֵּץ"-"וַיִּגַּשׁ" מעלה בפנינו תיאור מדגים לקשר בין עבר להווה. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
25/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
324 |
|
|
פרשת וישלח, מפגש אחים או מפגש בין שתי אמיתות |
|
|
סיפור זה מדגים נתון ידוע, כאשר אדם צמוד להנחה מסוימת, לאמת אחת הוא אינו מעלה על הדעת אפשרות אחרת, אמת אחרת.
פרשת השבוע, פרשת "וַיִּשְׁלַח" מעלה הקשר מתאים לנתון שהוצג כעת.
בפרשת "וַיִּשְׁלַח" מסופר, בין השאר, על המפגש הבוגר בין יעקב לעשיו. אנו יודעים על המפגש מן הכתוב בחומש בראשית. מי סיפר לנו את פרטי היחסים בין יעקב לעשיו צאצאי יעקב או צאצאי עשיו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
01/12/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
233 |
|
|
ברוך שלא עשני אישה |
|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, שֶׁלֹא עָשַׂנִי אִשָּׁה" אומר-קורא, ואולי בכנות גם מברך, יהודי המתפלל בתפילת השחרית, במסגרת ברכות השחר. על-מה חושב הקורא "ברכה" זו? איך מרגיש המתפלל המבטא "פתיחת בוקר" כזו? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
24/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
272 |
|
|
בשם אלוהים |
|
|
"בעודם הולכים אמר רבי יוסי: ודאי כל מה שהקב"ה עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה. והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כפי שראוי להיות, ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה".
זו הנחת יסוד מרכזית, בואו ונראה יישומה בימים אלה. נעשה זאת על ידי הצגת אמירות אחדות ואירועים שונים שאולי אין ביניהם כל קשר. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
17/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
225 |
|
|
ביקורת על מנהיגים, מותרת? |
|
|
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, [...] כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, [...] [...] כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
"נזכרתי שבמקרא אין ביקורת ישירה על האב הגדול אלא על הבן(ים). מדובר לא רק בשלמה וברחבעם אלא גם באהרון, האחראי למעשה העגל. אין עליו שמץ ביקורת אלא "במקרה" בניו מתו מוות מיסתורי, משמיים. האם יש עוד מקרים מלבד שלמה ואהרון ובניהם?" |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
02/11/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
192 |
|
|
תודה לאלוהים גם לאדם |
|
|
בפרשת השבוע, פרשת לך-לך מונע אברם ללכת לארץ כנען על ידי צו ישיר שמלווה בברכות. אברם מציית ונע לכנען. הדבר הראשון שאברם עושה לאחר הגיעו לאיזור שכם: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", פעילות שהוא חוזר עליה פעמיים נוספות שלוש פעמים בזמן די קצר פונה אברם אל ה'. האם זה מפליא?
כן ולא. |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
28/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
288 |
|
|
רכוש ציבורי, מנהיגות וערכים |
|
|
הצב מתכנס בביתו. את הבית נושא הצב על רגליו. הוא מתקדם לאט. הצב נע והוא בתוך ביתו.
מאוד לאט, אבל גם כך הצב ממלא את כל צרכיו.
ויש אגדה.
"עוזריו של הנשיא טרומן נכנסים לחדר הסגלגל ומוצאים אותו יושב ליד השולחן, מוציא מכיסו ארנק כסף מצ'וקמק, מחטט בו ושולף בול מקומט. מלקק אותו ומדביק על המעטפה.
'מיסטר פרזידנט', אומרים לו העוזרים, 'הרי יש לך בולים על השולחן'.
'השתגעתם?' אומר הנשיא, 'זה מכתב פרטי, לאמי'.
פראייר". |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
18/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
219 |
|
|
אחריות אישית ממזמור תהלים לגן עדן |
|
|
בשמחה נפתח את העיון המחודש במקרא.
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
בשמחה אמרנו, אכן, "'אשרי' הוא ביטוי של שמחה [...] ב'אשרי' יש משום הבעת שמחה, וגם משום קריאה לספר ברבים על הטוב וההצלחה".
ומדוע שמחה יש כאן? |
| מאת: |
מוטי לקסמן |
| פורסם ב: |
12/10/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
226 |
|
|
|
|
|
יום הולדת ביהדות |
|
 |
מאמר זה עוסק ביחס היהדות לימי הולדת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית. המאמר מלווה במובאות מהתורה.המאמר כולל פירוט מנהגים שונים שנוהגים לבצע ביום ההולדת. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
18/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
9389 |
|
|
מצבה – מה לכתוב על המצבה |
|
 |
כשרוכשים מצבה, צריך גם להחליט מה לכתוב עליה. כיצד להנציח בצורה הטובה ביותר את בן המשפחה שהלך לעולמו, במספר מילים מינימאלי יחסית. בכיתוב הוא חלק חשוב בהחלט מכיוון שלפיו יזכרו את המת כשהיה בחיים. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
31/10/2010 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
3064 |
|
|
צניעות וקיום מצוות |
|
|
לעיתים, לא מודעים לגדלות המצוות ולחשיבות ערך הצניעות בעם ישראל. אם נשכיל להבין כראוי את ערכם - לא יהיו מאושרים יותר מאיתנו בעולם! המאמר מבוסס על הרצאתו של הרב ניסים יגן, זצ"ל. |
| מאת: |
שביט לוי |
| פורסם ב: |
19/03/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
2033 |
|
|
|
|
עושים כפרות ליום כיפור עם צעירי חב"ד |
|
 |
בימים שלאחר ראש השנה ולפני יום הכיפורים קיים מנהג יהודי עתיק יומין - לערוך 'כפרות' על תרנגולים או תמורתם הכספית, כי להינצל מגזרות רעות. רבים אינם מכירים את המנהג. צעירי חב"ד עושים לנו סדר בדברים. |
| מאת: |
י. יצחק |
| פורסם ב: |
07/10/2008 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1635 |
|
|
לדעת מה לכתוב על מצבות |
|
|
הבחירה בכיתוב על מצבות היא בחירה מודעת מאוד, מצד אחד, אך יש בה גם משהו מסורתי מאוד, מעין תכונה אחידה בקרב העם היושב בציון, והיהודי בכלל בכל שאר העולם כולו והגולה. |
| מאת: |
הארי בראון |
| פורסם ב: |
02/01/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1477 |
|
|
הרצאות בנושא חגים ומועדים |
|
 |
ראש השנה זהו מועד חשוב עד מאוד בתרבות היהודית. הוא מאפשר לכולנו לבחון את השנה שעברנו ולראות כיצד נוכל להחכים ולהשתמש בתובנות שלנו בכדי לגרום לכך שהשנה הבאה תהיה טובה יותר. |
| מאת: |
קידום אתרים - SEO Israel |
| פורסם ב: |
20/03/2011 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
1111 |
|
|
פדיון הבן |
|
 |
מצוות פדיון הבן היא מצווה נדירה, יחד עם זאת יש בה משמעות עמוקה עבור כל אחד ואחת בחיי היום יום. במאמר אבאר את הטעמים למצוות פדיון הבן, ואת המשמעות הפנימית. |
| מאת: |
חזקי |
| פורסם ב: |
22/09/2009 |
| קטגוריה: |
יהדות |
| צפיות: |
931 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|