|
למרות שאין תמימות דעים על מקורו של הריקוד, נראה כי פלמנקו שואב השראה מן המוסיקה הצוענית ומן התרבות והספרדית- גם יחד וגם אם נראה כי מחיאות כפיים (פאלמאס), שירה, גיטרה ותלבושת אותנטית– זה כל מה שדרוש על מנת להתחיל בריקוד האקזוטי הזה, מדובר בריקוד מורכב במיוחד המבוסס על יותר מ- 55 סוגי מקצבים וממספר משתנה של פעימות.
פלמנקו - ההתחלה
פלמנקו, על פי היסטוריונים ספרדיים, החל להתפתח במאה ה-9 באזור פנג'אב השוכן בהודו. לאחר תקופה זו התרחשה הגירה המונית של צוענים מאזור זה, דרך ממלכת פרס לעבר מצריים וצפון אפריקה. מאוחר יותר הם הגיעו גם לספרד. על פי סברה זו פלמנקו הוא עירוב של התרבות המוסלמית, המורית, הצוענית והקתולית. מוזיקת החצר המורית בשילוב שירים צועניים הניחו את הבסיס למוזיקת הפלמנקו, כאשר בהמשך נוספו השפעות של ריקוד הקטאק ההודי והריקוד הצפון אפריקאי – "Danse du Ventre" .
פלמנקו הגיע לשיאו במאה ה-18 כריקוד וכסגנון מוזיקלי. החל מתקופה זו ישנו תיעוד מסודר של התפתחותו בעיקר באמצעות ציורים.
פלמנקו – תור הזהב
תור הזהב של ריקוד ושירת פלמנקו בשנים אלו הביאו לפיתוחם של שלושה סגנונות שירה. הזמר העמוק שאופיין בשירת פלמנקו כבדה ורצינית התיארה את הסבל שעבר על העם הצועני, הזמר הקליל שאופיין בשמחה ובקלילות והזמר הבינוני ששילב בין שמחה ועצב. בתקופה זו הופעות פלמנקו קוימו כאשר זמרים ליוו את הרקדנים והתאימו את שירתם למקצבים, למשקלים ולכוריאוגרפיה של הריקוד.
לאחר התקופה זו בה הוצג ה-"פלמנקו הטהור" החל להתפתח במאה ה-19 הפלמנקו הממוסחר שהופיע בבארים, אולמות מוזיקה ובתי קפה. התפתחות זו אפשרה לרקדני, זמרי ונגני הפלמנקו להתפרנס בתחילה בתוך ספרד ומאוחר יותר גם מחוץ לגבולותיה.
בתקופה זו קיבל הפלמנקו את הדימוי החושני שלו כאשר הדגש בו הושם על יופיו של הגוף הנשי. הנשים שעמדו בקדמת הבמה היו נשים יפות מראה, לבושות בשמלות מיוחדות, עגילים מרהיבים וקישוטי שיער. זוהי למעשה צורתו של פלמנקו כפי שאנו מכירים אותו היום.
פלמנקו מודרני
פלמנקו מודרני אינו מסתפק רק בגיטרה הקלאסית אלא מוסיף גם גיטרה חשמלית, חליל צד, בס, סקסופון ועוד. הפלמנקו נחלק למספר סגנונות כאשר לכל אחד מהם קצב משלו והרמוניות הייחודיות רק לו.
היופי הגדול בפלמנקו הוא השילוב בין הזמר הגיטריסט והרקדן. הזמר והנגן נותנים את ההשראה לרקדן ובו בעת מתאימים את עצמם אליו. זו הסיבה שריקוד פלמנקו מתאפיין בהיבטים האילתוריים והוירטואוזיים שלו ובחופש הצורני שהוא משדר.
הוא משלב בין שלושה סוגי אמנות נעלים, שירה, נגינה וריקוד בצורה מושלמת, חושנית ומלאת תשוקה ועל כן הצליח להישאר פופולארי שנים רבות כל כך, עד עצם היום הזה.
|