אמינו תרפיה חומצות אמונו \ קובי עזרא

בבדיקה זו משווים את רמת חומצות האמינו בשתן המטופל עם חתך "ממוצע" דמיוני (סטטיסטי) המאפשר קבלת הערכת מצב של חומצות האמינו השונות בגוף וכן מצב התהליכים המטאבוליים הנלווים.

הבדיקה מבוצעת באמצעות hplc - high pressure liquid chromatography (כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ).

בשר בקר, עוף, דגים, ביצים, גבינת קוטג' וחלב

סויה, נבט חיטה

rda = ככלל לא קיים עבור חומצות אמינו. ישנן המלצות של ה- fda אולם הן מתייחסות במקרה שלנו אל פנילאלנין וטירוזין   כאל יחידה אחת שממנה אנו אמורים לצרוך (במזון) כ16- מ"ג/ק"ג משקל גוף (כגרם ליום)

מינון תחזוקתי = רצוי לצרוך במזון בין 5 ל8- גרם ליום.

מינון טיפולי = עד 6 גרם ליום (2-3 גרם ליום בד"כ מספקים).

! תופעות לוואי כגון כאבי ראש עלולים להופיע כבר ב4- גרם אך יש שצרכו גם 15 גרם ליום ללא תופעות לוואי.

!! מרכיבים נוספים החיוניים לחילוף חומרים תקין של פנילאלנין הנם: ברזל, ניאצין, 6 b , נחושת, ויטמין c .

     n מרכיב באינסולין

     n מרכיב בקולגן ובאלסטין (רקמת חיבור - עור )

     n מרכיב באנזימים שונים

     n מקור לקטכולמינים (מוליכים עצביים neurotransmitters ) [בעיקר במוח] אשר בהפרשתם מעודדים ערנות, מצב רוח מרומם וחיובי וכן חיוניים   לתגובת הגוף למתח fight or flight . הידועים ביניהם הנם האדרנלין והנור-אדרנלין (+ l-dopa , פניל-אתילמין ועוד). כל עוד שהתהליך המטבולי הזה תקין ההתמודדות עם stress יעילה אולם באם יחסר פנילאלנין או שהתהליך ייפגם יהפוך כל מקור של stress למקור של חרדות, דיכאון וכן מחלות פיסיולוגיות שונות. בהתחשב בכמות ה- stress בחיי היום יום שלנו ברור לנו כמה חומצת אמינו זו חשובה.

     n מרכיב בתרופות הפסיכו-טרופיות (מסקלין, מורפיום, קודאין ופפוורין)

     n מקור לטירוזין: בעזרת האנזים phenylalanine-hydroxylase . זוהי חומצת אמינו המרכיבה את הורמון התריס טירוקסין. (מסלול מטבולי זה משתבש אצל חולי pku ) טיפול בפנילאלנין מעלה את רמות הטירוזין בדם באופן יותר יעיל מאשר הוא מעלה את רמות הפנילאלנין בדם.

     n עירור המעיים לייצור cck ( cholecystokinin ) הורמון שתפקידו לבשר למוח כי אכלנו מספיק = שובע.

     n מצוי בשפע ב- csf , ברקמת המוח ופחות בשרירים. במוח לא נמצא פנילאלנין בצורתו החופשייה אולם הוא נוטל חלק בשפע חלבונים מוחיים.

     n שיכוך כאבים ( dlpa )

     n stress

     n דיכאון: אצל 10% מן המדוכאים מצאו רמות נמוכות בדם של פנילאלנין אולם מעבר לכך הוא יעיל בשל המרתו לטירוזין.

     n pms וגיל המעבר - במישור הרגשי.

     n שיפור יכולת למידה

     n לחץ דם נמוך (הגברת אדרנלין) {+טירוזין}

     n משקל יתר (בעזרת מנגנון ה- cck + עירור בלוטת התריס לחילוף חומרים מוגבר ושריפת שומנים.)

     n חולי pku ( phenylketonurics ) פנילקטונאוריה: חסרים את האנזים שהופך פנילאלנין לטירוזין = חוסר בטירוזין (לא תמיד) ועקב כך חוסר בהורמון התריס (וכן בקטכולמינים) וכן עודף של פנילאלנין בדם. עוד נמצא בד"כ חוסר טריפטופן עקב תחרות מטבולית עם הפנילאלנין שבעודף. עוד מרכיב שחולי pku זקוקים ליותר ממנו הוא 6 b . [תמונת המחלה: השמנה, עייפות, צמיחה מואטת, עוויתות, רעד, היפראקטיביות, בעיות עור שונות וירידה בפעילות החיסונית ובאם המצב לא מטופל – פיגור שכלי מהסוג הכי קשה ( iq סביב ה20-)]

     n מטופלים על תרופות חוסמות mao : חוסמי mao הנם מרכיבים תרופתיים שניתנים בכדי לחסום אנזים שתפקידו לסיים את חיי הנוירוטרנזמיטורים המעוררים (קטכולמינים וסרוטונין). משמעות פעילות זו העלאת רמת מרכיבים אלו במוח ושיפור מצב הרוח (אנטי דיכאוני במילים אחרות). מתן אבני בניין לנוירוטרנזמיטורים אלו (פנילאלנין, טירוזין וטריפטופן) בכמות מוגדלת תעודד פעילות מופרזת שלהם שעלולה לגרור לתופעות פסיכיות של יתר עירור או במילים אחרות להגדיל את אפקט התרופות. עוד סכנה קיימת לתגובה אקוטית של עלייה בלחץ דם עקב שילוב זה. ישנן שתי אפשרויות - או לא לתת חומצות אמינו אלה למי שנוטל חוסמי mao או לעודד דו-שיח עם הרופא המטפל בשאיפה לנסות דווקא את חומצות האמינו הנ"ל במקום התרופות.

     n בעלי יתר לחץ דם (הגברת אדרנלין) - באם מוצאים צורך לתת לבעלי יתר לחץ דם חומצה אמינית זו (או dlpa או טירוזין) יש לעקוב באופן שוטף אחר מצב לחץ הדם.

     n לחולים בשחמת הכבד עדיף לתת תפריט דל פנילאלנין (ניתן להוסיף bcaa שנמצאות בחוסר במצבים אלו ומעודדים הפחתת פנילאלנין וטירוזין – שאף הוא בעודף בד"כ) [1]

     n מיגרנות: נמצא כי אצל הסובלים ממיגרנות ישנה רמה גבוהה של פנילאלנין בדם. (בעבר נתנו טריפטופן בכדי לעזור להם – וביעילות רבה)

     n יש חוקרים הטוענים כי פנילאלנים מעודדת סרטן (נחוצה יותר למספר סוגי תאים סרטניים מאשר לרקמות בריאות) ויש הממליצים על תפריט דל פנילאלנין כטיפול בסוגי סרטן אלה. (בעיקר מלנומות וסוגי אדנו-קרצינומות)

 · אספרטיים – ממתיק מלאכותי המיוצר משילוב של פנילאלנין וחומצה אספרטית מהווה מקור פוטנציאלי של שני המרכיבים. בעיקר חשוב לדעתנו להדגיש עובדה זו בכדי להזהיר את חולי pku משום שלא ברור עד כמה צורה מלאכותית ולא יציבה זו בריאה לאדם. (עשוי לגרום לשינויים במצב הרוח וכאבי למשל) לא מומלץ לשימוש – במיוחד לא לנשים בהריון. במיוחד בעייתי כנראה במזון מחומם היות והמולקולות עוברות שינוי עם השלכות לא ידועות.

 · רוב חומצות האמינו ניתנות לשימוש בגוף רק בצורתן הטבעית l (מתייחס לאורינטציה שמאלית במרחב של המולקולות). ישנן שתיים שהן יוצאות דופן – פנילאלנין ומתיונין – לאדם יש אנזימים בכבד היכולים להמיר את שתיהן לצורתן הטבעית (מ- d ל- l )

  · קפאין מפחית את רמות הפנילאלנין בדם.

                            · אכילת פחמימות ושומנים גורמת לעלייה ברמת הפנילאלנין בדם (ולירידה של bcaa )

בדומה לפנילאלנין אולם בכמויות קטנות יותר.

פעם … היו טבליות של טריפטופן … עד שב1989- יצא ממפעל ביפן משלוח של טריפטופן מזוהם שהכיל גורם שפגע ב1,500- אנשים וגרם להם לסינדרום נדיר ( ems ). בתגובה הוציאו שילטונות ארה"ב צו האוסר על מכירת טריפטופן כמשלים מזון לבני אדם. ברוב מדינות העולם כיום אסור למכור טריפטופן.

לפי bravermann לא היה עוד מהליך דרקוני שכזה כנגד מרכיב של מזון (ועוד מרכיב כל כך חיוני) שלא על בסיס הגיוני מכל סוג שהוא.

לא ניתן למצוא בכל הספרות במתעדת את מתן הטריפטופן כטיפול אף מקרה של פגיעה בנפש או פגיעה בבריאות ( ems ) שהיה מצדיק מהלך שכזה.

מדהים איך שמשרד הבריאות נוהר אחר כל החלטה אמריקאית. איך יתכן שבמדינה נאורה כמו שלנו ניתן יהיה בנקל להשיג אקדח (מסוכן ככל שיהיה) בעוד שטריפטופן (אלמנט מרגיע חיוני) נחשב למסוכן מדי למכור???

     n חיונית בתהליך המטבולי המוביל לייצור סרוטונין (מתווך עצבי) שתפקידיו הפוכים במידה רבה לשל הקטכולמינים, כלומר: הרגעה, הפחתת פעילות עצבית הקשורה ב- stress , חרדות, דיכאון וכדו'. להבדיל מתרופות נוגדות דיכאון הספקת הטריפטופן מאפשרת לתהליכים מרגיעים פיסיולוגיים להתקיים, ללא כפייה כימיקלית. תפקיד חשוב של הסרוטונין הינו השראת שינה.

     n ייצור ויטמין 3 b (ניאצין)

     n מקור לחומצה פיקולינית: חומצה זו משמשת את הגוף כנשא של מינרלים חשובים מהמעיים אל הדם - במיוחד של אבץ.

     n עידוד ייצור gh

     n נמצא כי ירידה בטריפטופן מעלה את הנטייה לאלימות ולהתאבדות.

     n זקוק לויטמין 6 b בכדי לממש את התהליכים המטבוליים שלו. בחוסר 6 b נקבל מרכיב בשתן הקרוי xanthurenic acid . חומצה זו הנה נגזרת של טריפטופן המופיעה בשתן רק בחוסר 6 b ולכן הנה עדות אבחנתית לכך. נוכחות חומצה זו גם מצביעה לנו על בזבוז של טריפטופן.

     n 3 b

     n c

     n אבץ

     n נדודי שינה (ללא תופעות הלוואי של תרופות לשינה - ישנוניות במשך היום או תחושה מסוממת, וזאת עקב הפעלת תהליכים פיסיולוגים של תיקון בעיית חוסר השינה וכן היות ובאופן טבעי במשך היום פעיל אנזים שתפקידיו לנטרל את השפעתו המיישנת של הטריפטופן) פעיל כנגד כל סוגי נדודי השינה ונחשב לחומר הטוב ביותר.

     n דיכאון, חרדות והתנהגות תוקפנית. טריפטופן נותן את אותן תוצאות (ואולי יותר טובות) שנותנות התרופות ה"מודרניות" פרוזאק (1989 – מעניין לא?) מבלי לשבש פעילות פיסיולוגית נורמלית (כלומר מבלי תופעות לוואי) סוג הדיכאון שבו הטריפטופן יעיל ביותר הינו הסוג העצבני (אם כי יעילותו הוכחה בכל מצבי הדיכאון פרט למצבי היסטמין גבוה – אז יותר יעיל שילוב מנגן + מתיונין)

     n מאניה: לא פחות אפקטיבי מליתיום.

     n מיגרנות: לסרוטונין תכונה של הרפיית כלי דם והרחבתם, זרימה תקינה של דם באזורים הרלוונטיים בראש מקל על המיגרנה. עוד מנגנון חשוב הינו דיכוי פנילאלנין (ע"י הטריפטופן) שמהווה גורם בעייתי במצבי מיגרנה רבים.

     n כאבים: טריפטופן עובד ישירות על מרכז דיכוי הכאב המרכזי במח ( nucleus raphus magnus ) פעילות מרכז זה תלוייה ברמה מספקת של טריפטופן וכן של סרוטונין המיוצר בגוף מטריפטופן.

     n תיאבון מופרז (מפחית תיאבון) – מפחית להיטות לפחמימות. חשוב להדגיש כי במקרי אנורקסיה יש לשקול כן מתן טריפטופן ביחד עם חומצות אמינו נוספות (לא לבד בכדי לא לפגוע בתיאבון) וזאת משום שמצאו אצלן רמות טריפטופן נמוכות.

     n פלאגרה (חוסר 3 b ).

     n סכיזופרניה. (במקרים של מיעוט היסטמין)

     n נמצא כי טריפטופן עשויה להיות יעילה לא פחות מאשר הליתיום במאניה ויותר מאשר הכלורופרומאזין …

     n אלכוהוליזם: מוצאים אצל אלכוהוליסטים לא פעם רמות נמוכות של טריפטופן.

     n פעילות גופנית: טריפטופן כנראה מעודד הרפיית שרירים ולכן מעלה עמידות לפעילות גופנית ממושכת.

     n נקודה למחשבה: נמצא כי אסטרוגן מעלה דופמין בעוד שפגורסטרון מעלה טריפטופן. ההסבר המטאבולי – אסטרוגן מעודד הפיכת טריפטופן לניאצין, פרוגסטרון (והידרוקורטיזון) מפחיתים הפיכה זו ולכן משמרים טריפטופן לטיבת מסלול הסרוטונין.

     n חוסר בטריפטופן + 6 b עלול להוביל לחוסר בהורמון הגדילה וכן בהורמון פרולקטין. (כלומר מתח גורם להפחתת חלב אם!)

     n חולי לב: מצאו רמות נמוכות של טריפטופן אצל חולים אחרי התקף לב.

     n חיזוק מערכת החיסון: תפקוד חיסוני לקוי מתלווה לא פעם לרמות טריפטופן ירודות. ( aids !) מסלול אחד שמסביר פעולה חשובה זו הינו היות הטריפטופן מרכיב חיוני לייצור הורמון הגדילה (חיוני לתפקוד חיסוני תקין)

     n אפילפסיה: יעיל ביותר – חשוב לציין כי טגרטול (תרופה נפוצה) מעלה את רמת הטריפטופן.

     n כנראה גורם חשוב בהאטת ההזדקנות. [2]

     n כאבים (שיניים, סרטן וכו'): חומר גלם חיוני לתפקוד אופטימלי של מרכז דיכוי הכאב במוח ( nucleus raphus magnus ) (במיוחד עם תפריט של חלבון ושומן ועתיר פחמימות)

     n פלאגרה: בעיקר מופיעה היום אצל ילדים או אצל מבוגרים על תפריט לא מספק (למשל אם הוא עשיר מדי בתירס שעשיר בלאוצין (גורמת להפרשה מוגברת של טריפטופן דרך השתן)) (בעצם מדובר במחלת חוסר ב3- b והיות ולגוף האנושי יש היכולת להפוך טריפטופן ל3- b הרי שפלאגרה מחייבת חוסר בשניהם.

     n נמצא קשר בין סרוטונין נמוך לבין נטייה מוגברת להתאבדות.

     n down syndrome : (+6 b ) משפיע על הבשלות החברתית.

     n אי-ספיקת כליות: מונעת התדרדרות המצב (יתכן על רקע הורדה מסוימת של לחץ דם)

     n pms (כל התופעות)

     n אנשים שנוטלים חוסמי mao

     n היות וטריפטופן מפחית לחץ דם גם במצב נורמלי יש לשים לב במתן טריפטופן לחולי תת-לחץ דם.

! לא מצוי למכירה כתוסף מזון אולם בעבר נטלו עד 15 גרם ליום.

לכן... יש ללמוד טוב את המקורות במזון ולדאוג לתפריט עשיר במקורות לטריפטופן לפי הצורך. אינני מתכוון להימנע מלהזכיר שילובים המכילים טריפטופן אולם מטבע הדברים נכון להיום לא ניתן יהיה לשלב מרכיב זה כקפסולה ויש להסתפק בלית ברירה בתפריט מועשר.

! פתרון משני להשלמת טריפטופן הינו מתן 3 b . היות וניאצין מהווה נגזרת של טריפטופן, מתן 3 b גורם לפחות פירוק טריפטופן במסלול מטבולי זה ולשימוש בו במסלולים חיוניים אחרים.

מוצרי חלב, ביצים ובשר בעיקר. מקור מצויין אחר הינם גרעיני חמניות.

מעט בירקות וקטניות (במיוחד סויה). (צמחונים לרוב ירוויחו מתוספת)

מינון תחזוקתי = 10 מ"ג/ק"ג (מבוגרים) 22 מ"ג/ק"ג (ילדים)

מינון טיפולי = עד 3 גרם ליום.

          - בדיקת רמת מתיונין בפלסמה מהווה מדד מהימן לרמת מתיונין ברקמות וליעילות הטיפול במתיונין.

          - יעיל לא פחות מהתרופות האנטי-דיכאוניות amitriptyline, clomipramine [3]

          - ניתן לשימוש גם בצורת dl-methionine וצורה זו נחשבת ליעילה ביותר בתחום הטיפול באלרגיות ובמצבי היסטמין גבוה אחרים.

          - מכורים להרואין נוטים להיות בעלי רמות היסטמין גבוהות בדם …

     n חיוני לשמירה על טונוס וגמישות העור, רכות השיער וחוזק הציפורנים.

     n מקור חשוב של גופרית (חיונית לתקינות רקמות הגוף, עמידותן בפני מזהמים, האטת הזדקנות וייעול יצור חלבונים. הגופרית משמשת כנשאית בגוף של מינרלים חיוניים כגון סלניום ואבץ)

     n כולא מתכות כבדות chelator .

     n בצורתו הפעילה (sam)   s-adenosyl-methionine חיוני המתיונין בתהליך ייצור האדרנלין מפנילאלנין.

     n תורם קבוצת methyl שערכה רב בתהליכים מטאבוליים רבים (ייצור בטאין, קרניטין, כולין, אדרנלין, מלטונין, וכו') חשוב להדגיש כי עודף בייצור קבוצות מטיל עלול להוביל לסכיזופרניה ואילו חוסר לדיכאון.

     n מקור ליצירת גלוטטיון בגוף (ע"י הפיכתו לסיסטאין)

     n מרכיב ב methionine enkephalin -   ובאנדורפינים שונים שהנם מרכיבים חשובים לשיכוך כאבים.

     n חיוני לשחרור ומטבוליזם יעיל של חומצה פולית. בלי מספיק מתניונין לא תשתחרר מספיק חומצה פולית לדם או שאם כן לא בצורתה התקינה (גורם אפשרי לאלרגיות – עם היסטמין + חומצה פולית גבוהים בדם)

     n בצוררת ה- dl יעיל להפחית תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית של ברביטורטים (סמי שינה)

          - מגנזיום: + sam   מאפשר ייצור אדרנלין מפנילאלנין.

          - 6 b : ללא 6 b לא נוכל להפוך את תוצר הלוואי של המתיונין הומוסיסטאין לצורתו ברת הפינוי.

     n חשוב במצבי אלרגיה. (מנטרל רעילות שלך היסטמין + סידן לקטאט, אבץ ומנגן)

     n ציפורניים רכות ושבירות.

     n הרעלת מתכות. ( נחושת ועופרת )

     n שפיכה מוקדמת ( sam ) (+סידן)

     n דיכאון כרוני. ( sam ) – עם היסטמין גבוה בדם.

     n stress

     n כנראה יעיל במניעת קונדילומה בנרתיק (יבלות)

     n  פפילומות (קשרים) על מיתרי הקול.

     n הקרנה בפני הקרנות (כמו כל הגופרתיות - כנראה עקב היותן מקור לגלוטטיון)

          - ישנן מקרים מתועדים של השפעה מנטלית לא רצוייה על ידי מתיונין אולם בדיקה יותר מעמיקה העלתה כי לא ניתן במקביל גם מגנזיום הנחוץ לניצול המתיונין. יש להקפיד על שילוב זה בעת מתן המתיונין. (+6 b )

          - נקודה נוספת למחשבה: היות ותיאורית ההומוסיסטאין כגורם מרכזי בטרשת עורקים נחשבת למהימנה ביותר, מתיונין כמקור להומוסיסטאין עלול להיות תוסף בעייתי אצל מי שטרשת העורקים כבר אצלו במצב מתקדם. כמובן שזה עוד מדגיש את הצורך הבמתן מקביל של 6 b בכמות מספקת.

          - רעילות = רק מעל 25 גרם ליום!

כמו המתיונין מצויה בכמויות זניחות בירקות, דגנים, זרעים ואגוזים.

מקורות טובים במיוחד = שמרי בירה, דגים

מינון אופטימלי מהמזון יכול להגיע עד 15 גרם ליום

מינון תחזוקתי = 840 מ"ג (כקו תחתון)

מינון טיפולי = עד 3 גרם ליום.

          - ספיגה יעילה של ליזין דורשת מספיק 6 b .

          - ארגינין הנה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין (גם מתחרה על ספיגה וגם פועלת כפרו-הרפסית)

          - כנראה קיים קשר ישיר בין חוסר בליזין בדם לבין איבוד מוגבר של סידן בשתן.

          - עוזרת להתמודד עם רעילות של עופרת.

          - משמשת כנשא של הסידן בתהליך הספיגה, הטמעה ופיזור בגוף.

          - תוצר הפירוק העיקרי של ליזין הינו acetyl coa שהינו המרכיב הראשון במעגל קרבס. בכדי שפירוק זה יקרה יש צורך ב2- b וב3- b .

          - חיוני לייצור קרניטין (+מתיונין, ויטמין c )

          - חיוני לייצור קולגן.

- הרפס: נמצא כי שימוש בליזין אפקטיבי למניעה וטיפול בהרפס. לשיכוך הכאבים הנלוים ולקיצור זמן ההחלמה באופן משמעותי. (ויטמין c , p ואבץ) יש להדגיש כי ארגינין שהינה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין מהווה גורם מעודד הרפס.

אמנם עד היום בדקו נושא זה רק עד מינון של 8 גרם ליום אולם כפי הנראה אין לליזין רעילות ידועה.

פירוש המושג bcaa = חומצות אמינו עם שרשרת מפוצלת.

קבוצה זו של שלוש חומצות אמינו חיוניות לגוף בעיקר למצבי stress , להפקת אנרגיה ולחילוף חומרים של שרירים.

מספר עובדות לגבי משפחה זו :

 · קיימת פעילות אנטגוניסטית בין bcaa לבין טירוזין ופנילאלנין – bcaa חוסמות את מעבר חומצות אמינו אלה דרך מחסום דם המח ( bbb ).

· עוברות את התהליכים המטאבוליים בשרירים ולא בכבד כמו שאר חומצות האמינו ואף עוברות שימוש חוזר בשרירים ולא מאוכסנות בכבד. 

 · מהוות 40% מדרישות הגוף לחומצות אמינו חיוניות. 

  · נחשבות לחומצות אמינו אנאבוליות (מעודדות תהליכי בנייה בגוף של חלבון)

  · מנוצלות באופן ישיר ע"י שרירי השלד לייצור אנרגייה.                         

מינון :

המינון האופטימלי המשוער לכל אחת מהחומצות אמינו של ה- bcaa עומד על כ - 5,000 מ"ג ליום במצב של stress .

מרכיבי עזר חיוניים :

                            · 6 b : חיוני לפירוק ראשוני של ה- bcaa .

                            · 1 b

                            · 2 b

                            · ביוטין

                            · מגנזיום

                            · חומצה גלוטמית

מצבים בהם נמליץ באופן כללי על bcaa :

                            · stress

                            · כירורגיה

                            · טראומה פיסית

                            · שחמת

                            · זיהומים

                            · חום גבוה

                            · הרעבה

                            · ( als amyotrophic lateral sclerosis ) – לא הוכח כי במחלת ניוון שרירים גנטית זו ניתן לטפל בעזרת bcaa למרות שמשערים שכן (במידה) וידוע כי בדמם מוצאים רמות נמוכות של bcaa .

זרעים ואגוזים.

בחוסר של וואלין מצאו:

· פגיעה בשכבת המיאלין של עצבים במוח הקשורים לעצבוב הפנים והאוזן הפנימית כמו גם ניוון של חלקים במוח עצמו ( red nuclei??? ) 

 · פגיעה במנגנון הראשי של סינטוז החלבונים בתאים.

     n ריפוי פצעים

     n בניית שרירים

מצוי רק בתוך מכלול ה- bcaa

מצוי רק בתוך מכלול ה- bcaa

בעיקר מן החי ובדגנים מלאים. ( נבט חיטה )

1-2 גרם ליום.

· הגוף יכול לפרק את הטראונין לגליצין, סרין וגלוקוז.

· רמת הטראונין בגוף יורדת עם הגיל.

· צריכת הגוף של טראונין עולה עם רמת ה- stress .

תפקידים

· מגביר חיסון: מגביר את משקל בלוטת הטימוס כמו גם משפר את תגובת הנוגדנים.

התוויות

נוקשות (כמו למשל בטרשת נפוצה).

מחלות מפרקים ( שיגרונית ): חלק ממכלול שמגביר חיסון באופן יעיל מאוד (+נחושת, היסטידין).

דיכאון: 1 גרם bid

מדובר בחומצות אמינו לא הכרחיות עבור מבוגרים אך כן עבור ילדים.

חומצה גלוטמית, ביוטין (?), מזון מן החי, קטניות, נבט חיטה, שמרי בירה .

1-5 גרם ליום

rda = 33 מ"ג/ק"ג גוף ליום בתינוקות.

ניתן לווסת מינון לפי רמות בפלסמה (למי שנגיש … )

     n מקור של היסטמין. (בנוכחות מספקת של 3 b , 6 b )

ועקב היותה מולקולת המקור להיסטמין:

     n עירור פעילות גלי אלפא מרגיעים במוח.

     n עירור פעילות דלקתית.

     n מווסתת פעולת נוגדנים למניעת תגובת יתר לגורמים בנליים.

     n שיפור ייצור חומצת קיבה.

     n עשויה לשפר ולעדד אורגזמה נשית.

     n מפחיתה לחץ דם.

     n אנטי-דלקתי (ביחד עם טראונין, סיסטאין ואולי גם נחושת): אז מה אנו למדים? היסטמין הוא פרו או אנטי דלקתי? מסתבר ששניהם … אם יחסר לגוף היסטמין יהיה התפקוד הדלקתי לקוי ואז תוספת של היסטידין תהיה פרו-דלקתית (ייצור משופר של היסטמין), לעומת זאת, אם הגוף בעודף פעילות דלקתית תהווה חומצה אמינית זו גורם אנטי-דלקתי (באופן ישיר).

     n חיוני לתקינות מעטפות המיאלין במערכת העצבים.

     n מחלות מפרקים ראומטיות. (4.5 גרם ליום)

     n משמשת כ- chelator = כולאת למתכות כבדות.

     n אלרגיות

     n מחלות אוטואימוניות (יש המגדירים גם אלרגיות בקבוצה זו)

     n כיבי קיבה

     n בחילות הריון

     n יתר לחץ דם

     n מצבי היסטמין נמוכים כגון: סכיזופרניה (מסוג זה), מניה, היפראקטוביות ועודף נחושת.

     n חשיפה לקרינה: בתוכנית החלל הרוסית השתמשו בה כגורם נוגד קרינה לאסטרונאוטים (+טריפטופן ומרכיבי מזון נוספים)

     n סכיזופרניה - של היסטמין גבוה.

     n יכולה להקדים וסת - נמצא כי אצל נשים הנוטלות 4 גרם ליום ויותר של היסטידין עלול הוסת להקדים את בואו. אני מזכיר נקודה זו כהתווית נגד היות וזו השפעה פיסיולוגית שאיננה פרי איזון המערכת אלא שינוי באיזון. יש נשים המנצלות תכונה זו לתזמן את הופעת הוסת כרצונן (ספורטאיות לפני תחרות למשל) ויתכן מצב של אל-וסת ammenorrhea שבו ימצא חוסר בהיסטידין. במצב זה תהיה היסטידין הטיפול המומלץ כמובן.

     n שפיכה מוקדמת (מתקשרת עם עודף היסטמין)

שמרי בירה, אגוזים, זרעים, ומוצרים מן החי. לגבי יחסי ליזין : ארגינין ראה טבלה מצורפת.

עד 6 גרם ליום.

עובדות 

 · מתן ארגינין הגביר פעילות של ההיפופיזה.

  · מצוי בריכוז גבוה בנוזל הזרע.

     n מעוררת את מערכת החיסון.

     n חשובה לחידוש ובניית רקמות.

     n בריכוז הגבוה ביותר בעור וברקמת החיבור, וכן בנוזל הזרע. (דיאטה דלת ארגינין עלולה להוביל לניוון האשכים)

     n מעודדת הפרשת gh = מעודדת שריפת שומנים, תוך בניית שרירים.

     n חיוני לפינוי חנקן מן הגוף (במעגל האוריאה)

     n כולסטרול גבוה.(6 גרם עשויים להפחית כולסטרול בכ10%-)

     n פצעים - לריפוי מואץ

     n משקל יתר

     n אתלטים

     n חוסר פריון של הגבר.

     n נשירת שיער או קרחות.

     n כבד שומני ואף בשחמת: חשוב להדגיש כי מצבים מדורדרים של הכבד יגיבו שונה להשלמת ארגינין אם יש רזרבות שלה בכבד (שיפור משמעותי) או אם אין (תחמיר את ההדרדרות!!!) היות ואין לנו בנמצא כלים למדוד את הרזרוות – לא ניקח סיכון ונמנע וחומצה אמינית זו במצבים חמורים.

     n הרפס: הפוכה בפעולתה לליזין. בצב זה ניתן להשתמש באורניטין שמהווה שלב מטאבולי מוקדם של הארגינין בדרך לפעילותו כמעודד חיסון אך בלי האפקט הפרו-הרפסי.

     n סכיזופרנים (גם לשעבר) רצוי שלא יעברו את המינון של 30 מ"ג ליום. עידוד gh עבורם עלול להיות בעייתי.

מקורות מן החי ( דגים ), סיסטאין (6+ b ) או מתיונין.

500 עד 5000 מ"ג ליום. (500-1000 מ"ג בד"כ מספיק)

     n מכילה גופרית (ראה מתיונין)

     n מצוייה בכמויות רבות מאוד בגוף ובמיוחד במערכת העצבים המרכזית - כאן היא בעלת השפעה מווסתת.

     n כנראה חצי חיונית: לא מיוצרת על ידי ילדים ותינוקות.

     n נחוץ להתפתחות תקינה של מערכת העצבים אצל תינוקות. (גם אם יש וויכוח על שאלת החיוניות – הייתם חושבים פעמיים?)

     n פעילה במוח ביחד עם אבץ ומנגן.

     n מדכאת השפעה של מורפין.

     n ההורמון הנשי אסטרדיול מדכא ייצור טאורין בכבד. (עובדה זו מסבירה את הצורך המוגבר בטאורין אצל נשים)

     n מייצב ממברנות ע"י שיפור הובלת היונים של נתרן, אשלגן, סידן, ומגנזיום.

     n מוליך עצבי מדכא פעילות (מספר שתיים במוח אחרי gaba )

     n מגביר פרולקטין ואינסולין.

     n מקור לייצור חומצה טארו-כולית: חומצה מרה חשובה המעודדת מסיסות ולכן תפקוד תקין של המרה. (מעודדת פינוי כולסטרול ובילירובין) נמצא כי אמהות הצורכות מספיק טאורין יולדות תינוקות עם פחות מקרי צהבת.

     n אנטגוניסטית לאנגיוטנסין. (רמות טאורין בדם הינן מדד שמשפיע על הפרשה או דיכוי הפרשה של רנין)

     n משפר תנועתיות הזרע.

     n עוויתות ו"תיקים" מוטוריים.

     n אפילפסיה: יעילה היות והיא עוזרת לחומצה גלוטמית להפוך ל- gaba (מרכיב אנטי-אפילפטי חיוני) + מייצבת ממברנות עצביות.

     n היפראקטיביות. (ע"י דיכוי פעילות חשמלית חריגה במוח)

     n הקלה באנגינה פקטוריס.

     n חרדות.

     n retinitis pigmentosa : מחלה שבא מופיעים פיגמנטים היכן שלא צריך ופוגעים ביכולת הראייה בלילה. (מצאו אצלם חוסר בטאורין)

     n יתר לחץ דם.

     n חוסר חומציות בקיבה.

אין לתת חומצה אמינית זו על קיבה ריקה היות והיא מעודדת ייצור והפרשה של חומצת קיבה.

פנילאלנין, דגנים מלאים ומוצרים מן החי.

1-6 גרם ליום.

עובדות 

 · נפלטת מהר מן הגוף עקב חילוף ומרים מהיר במיוחד.

 · זקוקה למרכיבים הבאים לתפקוד יעיל: ויטמין c , חומצה פולית ונחושת.

  · l-dopa : תרופה לפרקינסון, מיוצרת מטירוזין.

  · במינונים נמוכים מגבירה תיאבון ובמינונים גבוהים מדכאת תיאבון.

     n ברוורמן מכנה אותה חומצת האמינו של stress . (יעיל במצבי מתח, תשישות, שיקום אחרי ניתוחים וטראומות וכו)

     n נוגדת דיכאון: פחות דרמטית מתרופות אך בטווח ארוך לא פחות יעילה.

     n מעודדת ייצור gh

     n חומר גלם לייצור דופמין, אדרנלין ונוראדרנלין. כמו כן לייצור הורמונים שונים (למשל הורמון התריס) וכן אנקפלינים ומרכיבים נוגדי כאב נוספים וכו'

     n מגבירה חשק מיני עקב העלאת לחץ הדם והגברת רמות האדרנלין. (יעיל במיוחד לבעלי לחץ דם נמוך … )

     n תת פעילות של בלוטת התריס

     n בניית שרירים

     n חוסר ב- gh

     n stress : נחוץ יותר טירוזין בכדי למנוע שחיקה של בלוטות האדרנל (דבר שעלול להוביל גם לדיכאון)

     n הרגשה כללית רעה אצל מבוגרים מעל גיל 50 (חולשה, עייפות והרגשה חולנית)

     n גמילה מעישון: במינון של גרם bid עזר לרבים בתהליך הגמילה גם כשמדבקות הניקוטין ועזרים אחרים נכשלו.

     n מי שנוטל חוסמי mao

     n בעלי יתר לחץ דם (ראה פנילאלנין): למרות שיתכן וניתן במינונים נמוכים דווקא לטפל ביתר לחץ דם.

- סיסטין (ולהפך מהווה מקור לייצור סיסטין)

     n כולאת מתכות (גופרית)

     n מגן על הגוף בפני ההשפעות המזיקות של אלכוהול.   (מונעת hangover , נזקים לכבד ולמח)

     n פירוק משקעי ליחה.

     n בעיות התנהגותיות (עודף נחושת לא פעם)

     n [[גורם נוגד קמטים בשימוש הקוסמטיקאיות]]

     n אמפיזמה

     n ברונכיטיס

     n cf = סיסטיק פיברוזיס.

     n פגים (עדיין לא יכולים להמיר בכבד מתיונין לסיסאין)

- ארגינין

     n חיזוק פעילות מערכת החיסון (חלופה טובה לארגינין במיוחד במצבי הרפס)

     n עידוד ייצור gh

- חומצת האמינו הדומיננטית ביותר בחיטה (43% מהגלוטן), מרכיבה בקזאין (23%) כמו גם בחלבוני הג'לטין (12%)

חומצה אמינית זו מצויה בשפע במזון (כוס קוטג' תניב 7 גרם חומצה גלוטמית) ולכן לא צריכה להיות סיבה (בד"כ) להוסיף וגם אז ניתן להסתפק (שוב בד"כ) ב2-3- גרם ליום.ד

  · מנגן הינו אלמנט חיוני לחילוף חומרים תקין של חומצה גלוטמית (ייצור גלוטמין למשל)

 · חומצה גלוטמית מיוצרת בגוף ממרכיבים שונים:
        - חומצה אספרטית
        - אורניטין
        - ארגינין
        - פרולין
        - אלפא-קטוגלוטרט (פחמימה המיוצרת במעגל קרבס)

· אספרטאט מדכא ספיגה של חומצה גלוטמית.

     n מעורבת בתהליכים מטבוליים של סוכרים ושומנים.

     n ייצור גלוטמין מאמוניה במוח (זה מה שנקרא מחזור!) = גורם מעורר

     n ייצור gaba : גורם מרגיע ומפחית פעילות מוחית.

     n מעלה סוכר נמוך בדם.

     n מצבי מתח, בלבול ודיכאון.

     n היפוגליקמיה ותשוקה למתוק/אלכוהול

     n שימשה בהצלחה לשיפור המצב של מקרי פיגור שכלי

     n אפילפסיה (כנ"ל מניסיון קליני)

     n נמצא כי מתן מגה-מינונים של חומצה גלוטמית (+ gaba וגלוטמין) מנע ירידה ב- iq כתוצאה מהזדקנות.

     n אלכוהוליזם: פתולוגיה מוחית באלכוהוליזם עקב חוסר 1 b גורמת לאיבוד של חומצה גלוטמית, gaba וחומצה אספרטית

מסתבר כי בעקבות שבץ מוחי עולות רמות החומצה הגלוטמית (וכן החומצה האספרטית) במוח ומהוות גורם מחמצן ורעיל.

נמצא כי שילוב יעיל למניעת נזקי בעיה זו הינו של: נוגדי חימצון + סיסטאין, gaba , וכן שילוב של טירוזין, פנילאלנין ומתיונין.

התוויות נגד

 · בעקבות שבץ מוחי ישנה עלייה טבעית של רמות חומצה גלוטמית ואספרטית במוח ולכן במצב זה לא רצוי לצרוך מהן (או מהנגזרת – גלוטמין) ומנגד מקובל לתת טירוזין, מתיונין, פנילאלנין, gaba וסיסטאין (גם כ- nac ) + נוגדי חימצון. (שילוב יעיל גם במצבי פרקינסון) גלוטמין glutamine מקורות

- חומצה גלוטמית: ייצור הגלוטמין תלוי באנזים המכיל מנגן.

מקובל בעולם להשתמש במינונים עד 15 גרם ליום אולם כרגע בארץ אין אבקת גלוטמין שמאפשרת שימוש סביר במינונים שכאלה.

- "דלק" של המוח: מעודדת ערנות, צלילות מחשבה ומשפרת מצב רוח. גלוטמין מסוגל לספק אנרגיה חלופית למוח גם בחוסר של גלוקוז!

- חיוני לייצור ניאצין בגוף.

- נחוץ לחילוף חומרים של חומצת שתן וארגינין.

     n דיכדוך ודיכאון

     n אלכוהוליזם: נמצא כי מרכיב זה יעיל מ75%- מהמקרים (מחקר ספציפי) במינונים של בין 2 ל15- גרם ליום.

התוויות נגד 

 · רצוי להמנע מיד לאחר שבץ מוחי. גאבא gaba (gamma amino butyric acid) מקורות

- חומצה גלוטמית. (+טאורין, מנגן, גליצין, 6 b )

300 מ"ג פעמיים ביום נחשב מינון סביר.

ניתן להגיע בבטחה כנראה גם עד 10 גרם ליום אולם מינון זה איננו נחוץ בד"כ.

· ליזין מגביר את פעילותה של gaba במוח.

· עם הגיל יורדת פעילות ההמרה של חומצה גלוטמית ל- gaba אשר ניתן למנוע או לתקן ע"י מתן מנגן.

· משפחת התרופות בנזודיאזיפינים (וואליום למשל) פועלת במוח ע"י עירור קולטנים של gaba .

 · ישנה השערה כי מתן gaba דרך הפה איננו יעיל להעלאת רמתה במוח (יתכן והיא מתקשה לעבור את מחסום דם המוח)

- מעודד ניצול וחילוף חומרים של ויטמין c .

     n אפילפסיה: gaba תמיד מצויה בחוסר אצל חולים אפילפטיים.

     n פיגור שיכלי: נתנו 1-3 גרם ליום לקבוצה של 106 אנשים עם פיגור שכלי וקבלו תוצאות מובהקות של עלייה ב- iq אצל 63 מהם.

     n אי-יציבות רגשית.

     n חרדות (יתכן צורך להגיע ל4- גרם ליום במנות פזורות): לא פחות יעיל מ- xanax !

     n סכיזופרניה: במקרים שבהם אנו מוצאים רמות מוגברות במוח של חומצה גלוטמית (מעורר) ונמוכות של gaba (מדכא) – ה- gaba משפר את המצב ואף מעלה פרולקטין (בדומה לפעילות תרופות נוגדות סכיזופרניה)

     n דיכאון: חוסמי mao (תרופות נוגדות דיכאון) מגבירים פעילות gaba במוח. כנראה שחילוף החומרים של gaba   אצל מדוכאים משובש.

     n פרקינסון (ראה הסבר בחומצה גלוטמית – התוויות נגד)

     n יתר לחץ דם: 3 גרם gaba נמצאו יעילים לא פחות מהתרופה verapamil (חוסמת ביטא)

     n gaba הראתה יכולת להפחית סוכר באופן משמעותי (50% מהמקרים במחקר ספציפי): כנראה מייעלת את פעילות האינסולין.

התוויות נגד 

 · כנראה לא רצוי לתת לבעלי סוכר נמוך בדם. פרולין proline מקורות תפקידים

- רבע מהרכב הקולגן בגוף.

     n מרכיבה שליש מן הקולגן בגוף.

     n מנטרלת רעלים שונים ומאפשרת פינויים (למשל הופכת חומצה בנזואית (מתוצרי הקפה המזיקים - פוגעת במעטפות התאים) לחומצה היפורית המופרשת על נקלה מן הגוף.

[[-עידוד gh בלילה]]

- מקלה במצבי חוסר איזון מנטלי ורגשי

- נוגדת חימצון - חיונית לבניית הגלוטטיון פראוקסידאז (מולקולה מרכזית בגוף בהתמודדות עם רדיקלים חופשיים)

- מורכבת משתי חומצות אמינו: מתיונין וליזין

     n משמשת כנשאית של השומן אל התאים לשימוש להפקת אנרגיה. (במיוחד בלב שפועל על אנרגיה שומנית בעיקרה)

     n מעודדת פינוי גופים קטוניים (תוצרי פירוק השומנים)

     n הפחתת משקל

     n מחלות לב

     n שיםור פעילות גופנית (למשל sex והרמת משקולות)

גם בנושא חומצות האמינו קיים ויכוח זה. מכיוון שמדובר במזון - כאן כפליים מהויטמינים והמינרלים היות והכמויות גדולות מאוד הן בתפריט והן בתוסף, הרי שאם אנו מוצאים לנכון להוסיף חומצות אמינו כנראה שגם נכון להוסיף מולטי או blend באנגלית שייודא כי לא חסרות חומצות אמינו נוספות הקשורות לתהליכים המטאבוליים המטופלים (+סופלימנטים נוספים החיוניים גם הם).

הרעיון הבסיסי מאחורי האמינו-תראפיה הוא שישנה פגיעה ביכולתו של הגוף לעכל ביעילות את החלבון במזון (כשלא מדובר בצורך מוגבר) - במצב זה נצפה לחוסרים מגוונים ולא נקודתיים של חומצות אמינו גם אם תמונת המצב מתקשרת במובהק רק עם מרכיבים מסויימים = נקודת התורפה של המטופל. לא נרצה לחכות עד להופעת סימפטומים נוספים אולם גם לא ניתן מינונים תראפויטיים של המרכיבים שלא עלו בחסרים מתוך התמונה הקלינית.

לפי robert erdmann מחבר the amino revolution - שימוש במולטי כזה מהווה אמצעי מניעה להרבה מה"נזקים" האפשריים בשימוש בחומצות אמינו היות ואותם נזקים בעצם בד"כ נובעים משבירת איזון בין מרכיבים ויצירת חוסר מטאבולי ולכן הסימפטומים.

amino acid                              %          

alanine                                   2.5

arginine                                  9.0

aspartic acid                         2.0

cysteine                                 0.5

citrulline                                 1.5

glutamic acid                        10.0

glutamine                              10.0

glycine                                     3.5

histidine                                      2.0

isoleucine                                 6.0

leucine                                     9.0

lysine                                     10.0

methionine                               5.0

phenylalanine                           5.0

proline                                    2.0

serine                                     5.0

threonine                                4.0

tryptophan                             3.0

taurine                                   1.0

valine                                    5.0

+

vitamins b3, 6, 12

vitamin c

calcium + magnesium

dose: 2gr bid up to max 10gr tds for women 15gr tds for men

ניתן להוסיף 5-15 גרם לפני ואחרי כל אימון. להבדיל מהשימוש באבקות חלבון לצורה זו ( free form ) של סופלימנטציה יש ייתרון משמעותי שאין הגוף צריך להשקיע אנרגיה בעיכול (אנזימים) בחומצות אמינו מן המוכל כפי שהוא צריך בחלבון - גם אם זה עבר הידרוליזציה (פירוק) מפני שעדיין חלבון כזה איננו במצב הצבירה שהגוף יכול לספוג במיידי. בעצם במצבים שבהם חיוני לספוג מולטי - כבר הרבה פעמים אין את הגיבויי האנזימטי מהלבלב והקיבה ומתן אבקת חלבון זו בעצם דרך נפלאה להאכיל את הבקטריות השליליות במעיים!

+ עידוד gh

# שילוב ליום

n      אורניטין

     n טירוזין

     n +

     n ויטמין 3 b

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין c

# שילוב ללילה

     n אורניטין

     n טריפטופן

     n גליצין

     n +

     n ויטמין 2 b

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין c

# bcaa (לשילוב ביום בלבד - כדי לא לעכב את הטריפטופן)

     n לאוצין

     n איזולאוצין

     n ואלין

     n +

     n ויטמין 3 b

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין c

זוהי סיבה נפוצה להשמנה ופתרון אחד ניתן למצוא בחומצות אמינו:

     n טריפטופן

     n היסטידין

     n גליצין

     n טאורין

     n +

     n ויטמין 1 b , 2 b , 6 b

     n ויטמין c

     n סידן

     n אבץ

שימוש בשילוב זה שעתיים אחרי ארוחות הבוקר והצהריים עשוי למנוע את האכילה המיותרת בהקשר הרגשי.

לא על ידי מדכאי תיאבון! אין לנו כוונה ליכפות על הגוף חוסר תיאבון כמו לייצב את התיאבון המופרז לרמה נורמלית. באמצעות חומצות אמינו אנו יכולים לתקן מנגנון למקולקל לא פעם שאחראי על ויסות התיאבון והוא מנגנון ה- cck = cholecyctokinin . זהו בעצם הורמון המופרש מהקיבה ותפקידו למסור למח שאנו שבעים. כשהוא נמוך מופיעות תחושות הרעב המוכרות וכשהוא חסר לא נדע שובע...

פנילאלנין הינו המרכיב החסר בפאזל של ה- cck והוא שמעודד הפרשת מספקת של cck . אנו ניטול אותו מיד לפני השינה ובצורה זו הוא משפיע על התיאבון במשך כל היום. זוהי בעצם ההוכחה כי אין מדובר בתרופה ל"דיכוי התיאבון" אלא באמצעי לעידוד פיסיולוגיה תקינה. לו היה מדובר באפשרות האחרת היינו צריכים ליטול ממרכיב זה בעצם עם כל ארוחה, אין מדובר בשיחרור איטי ולכן פעילות לטווח כל כך ארוך מצביעה על שינוי / תיקון פיסיולוגי בסיסי.

לפנילאלנין יש עוד מסלול מטאבולי קשור - זוהי מולקולת המקור לאדרנלין. שיפור מצב הרוח והתמודדות   טובה יותר עם stress עוזרים אף הם לווסת את התיאבון.

מסלול מטאבולי שלישי שמשתתפת בו הפנילאלנין הינו מסלול ייצור הורמון התריס. היות וטירוזין - אבן הבנין של הטירוקסין הורמון התריס הור תוצר מטאבולי של הפנילאלנין הרי שמתן פנילאלנין עוזר לווסת את פעילות בלוטת התריס שחיונית לייצוב המשקל ולשמירתו לאחר ההפחתה. פה נעוצות אחת הטעויות הנפוצות של המרזים - הפחתת המטאבוליזם של הגוף (פעילות התריס) בעת דיאטת קאסח איננה מווסתת מיד עם חזרה לשיגרת אכילה רגילה מה שגורם להשמנה גם מתפריט סביר. מתן פנילאלנין (+כלי עזר) מעודד ויסות הקצב המטאבולי בכל זמן ההרזייה.

דוגמא לשילוב:

     n פנילאלנין

     n טירוזין

     n +

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין c

     n יוד (לפי צורך כמובן)

שלוש פעמים ביום בין הארוחות.

פעילות הקרניטין הן בעידוד פירוק השומנים הן ברווח המשני של עירנות מוגברת וויטליות משופרת והן בזכות פינוי משופר של גופים קטוניים (תוצרי פירוק השומנים) מהווה גורם חשוב מאוד בתהליך איבוד המשקל המבוקר.

טריפטופן היא אחת מהסודות לפתרון בעייה ידועה זו. אנו יודעים שיש לטריפטופן תחרות קשה על הכניס למח - ופתרונה מספיק עמילנים מורכבים. הסוכרים המתפרקים מהעמילנים מעודדים את כניסת הטריפטופן על פני מתחריה ובכך עוזרים להרגיע את האדם באופן כללי וכן את התשוקה למתוק (משום מה...) זו אחת הסיבות שיש שמתנגדים לשיטת הפרדת המזונות (עמילנים מורכבים וחלבון מרוכז) אלם אין סיבה שהם חייבים להופיע יחד באותה ארוחה - כל עוד שמדובר בעמילנים מורכבים ולא סוכרים פשוטים.

חומצת אמינו נוספת בפאזל זה הינה הגליצין וזאת משתי סיבות:

   1. נוכחותה אצל עתירי המשקל נמוכה מן הרגיל

   2. טעמה מעט מתוק ויש המקשרים אותה ישירות עם התשוקה למתוק (תשוקה לגליצין?)

   3. וכמובן - קלינית מצאו שהיא עוזרת. (אבל זו כבר לא סיבה אלא תירוץ יעיל!)

שילוב לדוגמא:

     n טריפטופן

     n גליצין

     n +

     n ויטמין 3 b

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין c

שוב אנו ניתקלים בהורמון חיוני זה. כמו בבניית שרירים כמקצוע כמובן בעת הרזייה נעודד בניית שריר כחלופה לשומן.

השילוב כזכור: אורניטין וטירוזין (שוב חזרנו לתוצר הפירוק של הפנילאלנין והפעם מכיוון חדש) טריפטופן וגליצין (שילוב מוכר?)

היות והגוף בעודף משקל נמצא בתהליך קטאבולי מתקדם בנסיון לשמור על איזון אנו מוצאים את עצמנו עוסקים הרבה בחומצות אמינו המעודדות תהליכים אנאבוליים אולם לא יהיה זה נכון להפר לחלוטין את שיווי המשקל לכיוון זה. ההמלצה אם כן היא להתמיד בכיוון האנאבולי לעת ערב (לפני השינה) מתוך ידיעה שזוהי הפאזה האנאבולית (בונה) של הגוף, ולעודד פעילות קטאבולית (מפרקת) בשעות השיא שלה - 16:00-22:00. כלומר את מעודדי ה- gh לפני השינה ואת השילוב הבא (דוגמא) אחה"צ:

     n מתיונין

     n טאורין

     n סיסטאין

     n חומצה אספרטית

     n חומצה גלוטמית

     n +

     n ויטמין a

     n ויטמין 6 b

     n ויטמין 12 b

     n חומצה פולית

     n קלציום אסקורבאט (ויטמין c )

     n מגנזיום אספרטאט

מטבע הדברים לא נעודד כל מרזה לעבור את כל שורת הסופלימנטים אלא נתאים לפי צורך ובהדרגה את השילוב הנחוץ לו.

(0) ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי

[1] bravermann the healing nutrient whithin pp. 35, 42

[2] ibid pp. 87 (brain bio center)

[3] reynolds et.al. kings college, england 1984