|
מחשבות על אמא ואבא
שלום לקוראי היקרים, חשבתי היום על אימי היקרה מכל וביכלל על ההורים של כולנו.
איך הם הפכו ברבות השנים מהאנשים הכי דומיננטים בחיינו – הסופרוומן והסופרמן הכל יכולים והכל מחליטים ועמוד התווך של חיינו לאנשים נירגנים, שברירים, נוטים להיתלונן, חלשים פיזית ולפעמים אפילו קצת בגללנו גם נפשית.
איך זה קרה ? זה הרי לא באמת מגיע להם אחרי כל כך הרבה שנים שעבדו קשה האם לא מגיע להם להיתרווח ולהיתפנק? ! איך אחרי שהם נתנו לנו הכל השקיעו את מיטב השנים שלהם בנו וכשהיה לנו חום ליטפו באהבה את ראשינו ועם מטפחת רטובה ניסו בלילות ארוכים להפחית את החום שהפחיד ואם נפלנו והברך הקטנה נחבלה הם מיהרו לשטוף את הפצע השורף ולחבוש באגד או בתחבושת , ניסו להיות הורים טובים יותר ולהימנע מטעויות של הוריהם –ניסו אולם לא תמיד הצליחו, במיוחד כשהיינו נערים ונערות חסרי סבלנות והטחנו בהם הערות מעליבות בנקודות הכי כואבות שלהם,
אבל היום מטרתם היחידה היא לראות פירות לכל עמלם רק להעביר את היום בלי להיחבל או לחלות ולהפוך "לנטל" על ילדיהם – כי עדיין הם רוצים להיות ההורים החזקים אבל מי שכאן לא מבין ומסרב לקבל את המציאות זה רק אנחנו כשאנחנו מאבדים סבלנות מול הורה שלא מצליח להיתמודד עם הטכנולוגיות המתקדמות או כועסים כשאמא אומרת אין לי כוח – אבל חברים זו המציאות, באמת שפיזית אין לה כוח הגוף שנישחק מעבודה קשה וטיפול סזיפי בנו,
שנים של כוחות הטבע שפעלו על גופם הצעיר עשו את שלהם והם מרגישים את זה על בשרם,
אז חברי היקר בוא ונתחיל להבין אותם ולהקשיב להם ולהישתתף באהבתם וחיזוקם כי יום אחד הם יעלמו לנצח ואיתם גם האמונה העיוורת שהם ישארו לשמור עלינו ולטפל ולעזור לנו תמיד.
עשה את המייטב שלך עכשיו! בן של... ובת של... יקרים שלא תהיה לכם סיבה להיתחרט ותלמדו את ילדיכם שלכם משהו שיחזור אליכם יותר מאוחר בחזרה.
ניכתב באהבה ע"י בת אל אוקרט
מנהלת מפתחות לחיים |