צניעות וקיום מצוות

צניעות וקיום מצוות - מבוסס על דברי הרב ניסים יגן זצ"ל

אומר שלומה המלך: "סוף בהמה לשחיטה וסוף האדם למיתה".

סוף דבר הכול נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".

אדם לעיתים מתפעל מהבלי העולם הזה ולא שת את ליבו לאחריתו!

למשל, אנשים רוצים מכוניות מסוגים וצבעים שונים, אך בסופו של דבר את כולם לוקחים באותו שחור של חברה קדישא".

מספר רבי יהודה חסיד שהייתה לו שכנה שמתה צעירה. למחרת באה אליו בחלום כשהיא תלויה מהחזה והרגליים. כששאל לפשר הדבר ענתה שכל האברים שהבליטה אותם בעולם הזה והכשילה את הגברים תולים אותה בהם!.

אומרת הגמרא (תענית כ"ב) על רבי חנינא בן דוסה שהייתה לו בת יפה מאוד. פעם אחת ראה בחור מתפס על קירות ביתו כדי ליהנות מיופייה. עקב כל הלך ר' חנינא אל ביתו ואמר לה: "בתי את מכשילה את הגברים! שובי לעפרך!" – והיא מתה במקום. רבי חנינא בן דוסא הבין שעדיף למות ולא להכשיל את הגברים (גם כשמדובר בבתו).

רבי אהרון רוטה ע"ה, מביא בספרו מעשה מזעזע: אדם אחד נסע מכפר לכפר בעגלה, לפתע שמע קול שתי נשים צועקות "הצילו" מצד הכביש. ירד בבהלה מהעגלה ומיהר לאתר את מקור הצעקות. להפתעתו גילה אישה חשופה שורפת בגדים, מלבישה את בתה ושתיהן צועקות הצילו!. תמה האיש ושאל לפשר הדבר. האם ובתה הסבירו לו את התופעה בכך שהם בעצם נשמות שירדו לעולם הזה בגלגול כדי לתקן את חטא האם שהייתה מלבישה את ביתה בגדים לא צנועים!.

מה נורא ערכה של צניעות!!!

כדי להבין עד כמה היו מקפידים בדורות הקודמים על מידת הצניעות מובא המעשה הבא. מעשה שהתרחש בעיר "רבאט" שבמרוקו על בחורה צעירה בת 16 בשם סוליקה. יום אחד אמה כעסה עליה והכתה אותה. כתוצאה מכך, היא ברחה לשכן המוסלמי (שהיה שח) והתחבאה שם. השח חמד אותה ודרש שתתאסלם כדי שיוכל לשאת אותה (אפילו הערבים מבינים את החומרה שיש בנישואי תערובת...). דעתה של סוליקה לא הייתה מיושבת באותו רגע, והיא הנהנה בחיוב – כמו דוחה את הפצרותיו. בערב כשרצתה לחזור הביתה מנע ממנה השח בהזכירו לה שהיא הבטיחה לא שתתאסלם. והרי ידוע שכאשר אדם חוזר בו מרצונו להתאסלם, לפי האסלאם, חייב מיתה!. סוליקה ברוב צדיקותה דחתה נמרצות את הדרישה להתאסלם (תוך שהיא מודעת לעובדה שחייה בסכנה ממשית!).

השיך לקח את סוליקה ל"וואקף" והוציאו את גזר דינה: לקשור את רגליה בזנבות של סוסים ולהדהיר אותם ברחבי רבאט עד שתצא נשמתה ויתפרקו אבריה.

לפני ביצוע גזר הדין, ביקשה סוליקה (כבקשה אחרונה לפני המוות) 10 סיכות ביטחון. על אף התמהות של הנוכחים השיגו לה את מבוקשה. סוליקה נעצה את הסיכות דרך שולי הבגדים עמוק אל תוך בשרה. היא עשתה מחשש שמא בשעה שתיגרר ע"י הסוסים ברחבי רבאט יחשפו מקומות לא צנועים בגופה והיא תמות בפריצות!

לאחר מכן החלו לגרור אותה באמצעות עגלה רתומה לסוסים על הכבישים (שעד מהרה נתמלאו מדמה). באחד הסיבובים צעקה סוליקה לרוכב: "די!" שמח השח שהיה על העגלה וציווה על הרוכב לעצור, כי חשב שסוליקה נכנעה לסבל וכעט היא מוכנה סוף סוף להתאסלם. אך להפתעתו סוליקה בקשה רק עוד 10 סיכות ביטחון כיון שהבגדים נקרעו כתוצאה מהגרירה והיא לא רוצה למות בפריצות... נתן לה השיך את הסיכות וסוליקה נעצה אותם בטלאי הבגד הרופפים עמוק עד בשרה. הסוסים המשיכו לדהור עד שבאחד הסיבובים מצאה סוליקה את מותה כאשר היא מקדשת שם שמיים ברבים בצניעות וקדושה!.

זה כוחם של היהודים שהתבטא בכל הדורות – כוח אמונה ומסירות נפש למצוות ה'.

בעבר, בזמן ניקולאי הראשון, הרוסים "הקנטוננטים" היו חוטפים ילדים יהודיים בגיל 8 כדי שישרתו בצבא הרוסי בסיביר הקפואה. הרוסים טענו שאם ייקחו נער בוגר יהיה קשה להרגיל אותו הרגלים חדשים, כיון שכבר סללו לעצמם דרך חיים. לכן, העדיפו לקחת את הלידים בעודם קטנים.

יום אחד, הקנטוננטים פלשו לעיירה רוז'ין וחטפו ילדים. הייתה שם אלמנה אחד שהיה לה בן אחד, שאת כל אהבתה נתנה לו וחינכה אותו בדרך התורה. היא התנחמה בכך שבעולם הבא משפחתם שוב תהיה מאוחדת.

כשנודע לה על כך שבנה נלקח לצבא הרוסי פרצה בבכי מר   יצאה לרחוב וצעקה לבנה: תשבע לי שתישאר יהודי" והוא צעק: "אני נשבע".

יום אחד כאשר קיבל האדמור מרוז'ין קהל ומברכם, קיבל גם את המכתב של אותה האלמנה. להפתעתו הגדולה בקשתה של האלמנה הייתה – לא פחות ולא יותר מאשר – שיתפלל על בנה היחיד שימות מיד! מרוב תדהמתו ביקש שיביאו את האלמנה אליו.

כשהגיעה אליו שאל אותו למה ביקשה זאת. והיא (בתור אלמנה צעירה) הסבירה לו שכל עת שבנה היה תחת השגחתה היא יכלה לחנכו לתורה ומעשים טובים ובכך יירש את העולם הבא – ושם הוא יתייחד עם המשפחה לנצח. אבל עכשיו כאשר הוא נשבה לצבא הרוסי, היא מפחדת שהוא לא יעמוד בפיתויים ובקשיים ויעזוב את הדת! ואז לא תזכה לראות אותו לעולם!. לכן, חשבה שמותב למות עוד יהודי (זכאי) ולא לכפור ולמות חייב.

זה המקום לציין שלפי עקרון זה נוהגת התורה גם במקרה של "בן סורר ומורה" (סנהדרין פרק ח').

הרב ניסים יגן זצ"ל מספר שכאשר שאל את פרופסור הוגו ברגמן (למד הגרמניה עם איינשטין) את השאלה הנפוצה: "איפה היה אלוקים בשואה" הוא ענה: "איפה היה העם היהודי שבועיים לפני השואה?!" לאחר מכן תיאר פרופסור הוגו בפני הרב את מצב אירופה בשואה בדומה לאמריקה היום. היו יהודים באירופה שלא עניין אותם תפילין ושמירת שבת כהלכתה. בסוף לקח פרופסור ברגמן את ספר דברים ושאל את הרב האם הוא מאמין בתורה? הרב כמובן ענה בחיוב. תמה פרופסור הוגו ושאל בכעס: "אז מה את שואל? הרי כל מה שהיה בשואה כתוב בתורה בדיוק!" [1] .

הוסיף פרופסור הוגו ואמר לרב שאם ח"ו היום יכנסו הערבים לארץ ויעשו שואה, האם נוכל לשאול באמת איפה אלוקים? איפה רוב הנוער בארץ?! בבתי כנסת או בבתי קולנוע!.

אנחנו לא תמיד לוקחים ברצינות מה שכתוב בתורה,

אבל ה' לוקח את זה ברצינות!!!

הזוהר הקדוש אומר שלפני יציאת מצריים – במכת חושך – מתו 4/5 מעם ישראל שלו היו ראויים לגאולה!

עוד כתוב בזוהר הקדוש שליפני ביאת המשיח יהיו 15 ימי חושב שבהם ימותו כל היהודים שלא ראויים לגאולה!!!

לכן אחים ואחיות יקרים, שמרו על המצוות כדי שהמצוות ישמרו עליכם!

כתוב [2] :

"ואלו נשים שיוצאות בלי כתובה [3] : אישה שמאכילה את בעלה לא כשר   ; אישה שלא שומרת נידה ; ואישה שעוברת על הדת היהודית.

שואלת הגמרא מה הפירוש "עוברת על הדת היהודית? ועונה – אישה שלא הולכת עם כיסוי ראש.

ערביות לא מתביישות ללכת עם רעלה,

הצרפתיות לא מתביישות ללכת עם שרוואל,

בת ישראל לא צריכה להתבייש ללכת בכיסוי ראש.

על מעלת הציצית הגמרא אומרת ש"שקולה מצוות ציצית כנגד כל התורה כולה"

שנית, יש שם ה' בציצית. אומר החפץ חיים במשנה ברורה בשם הזוהר הקדוש שאלה שיישארו בחיים במלחמת גוג ומגוג לעת קץ יהיו אלה שילבשו תלית קטן (ציצית).

שלישית כותב החפץ חיים שמי שזהיר במצוות ציצית לעתיד לבוא ישמשו אותו 2800 עבדים!

דבר רביעי, זוכה ורואה פני שכינה.

הרב מעיד על הסיפור   המרגש ביותר ששמע מיהודי אחד מבוגר בניו יורק כאשר הלך לשם לנסות להחזיר יהודים ליהדות. יהודי סיפר לרב כי הוא ניצול שואה שנשאר לבדו בחיים מכל האנשים בגטו בו הוא היה. וכך ניצול:

כאשר היהודי היה בשואה הוא ניסה בתוך הגטו להפיח את רוח האמונה והשמחה בקרב היהודים ולעודדם. כשהייתה הזדמנות והיו 10 אנשים היה אומר קדיש ועורך תפילה.

הגרמנים ראו שרוח היהדות משגשגת בגטו והיהודים חדורי אמונה, ערכו בירור מי הגורם לתופעה והגיעו לאותו יהודי. הם איימו עליו שאם ימשיך במעשיו יעשו עליו לינץ' באמצע הגטו לעיני כולם והוא יאלץ לקבור את עצמו חי!. האיומים כמובן, לא הפחידו אותו והיהודי המשיך לרקוד ולשיר "עבדו את ה' בשמחה". לאחר כמה ימים יצא הפסק ממפקד המחנה לבצע את הלינץ' העמידו את על הגברים והנשים ברחבה כדי שיראו מה גורלו של יהודי "חוצפן" ששומר מצוות. אמרו לו על יד כולם "תחפור כאן את הקבר שלך במו ידיך!". ויהודי החל לחפור תוך שהוא רוקד ושר בשמחה: "עבדו את ה' בשמחה!"

הגרמנים לא הבינו עד כמה יהודי יכול להיות עקשן לפני המוות?

בשלב הבא ביקשו הגרמנים מהיהודי שיתפשט ערום ויכנס לקבר שלו ערום. גם זה לא הרתיע אותו, הוא הוריד את כל הבגדים, אך רק דבר אחד הוא לא היה מוכן להוריד – את הציצית. כאשר הבחין בכך הקצין הגרמני, איים עליו בצעקות להוריד את הבגד הזה.

אולם היהודי נשאר בקור רוח ואמר: "את זה אני לא מוציא, תקבור אותי עם זה..."

תמה וקצין ושאל את יהודי בפליאה: "מה החוטים האלה עושים לך? תסביר לי שאבין לפני שאני קובר אותך חי". אמר לו היהודי: "החוטים האלה זה שם ה', זה מראה שיש אלוקים שמנהיג את העולם – לא אתה. מראה שיש בוס גם עליך וגם עלי! אותו אלוקים ינקום את דמי ממך ומכל הגרמנים!

המפקד הגרמני שמע את זה וכבר לא היה יכול לסבול יותר את הגבורה, העוז, האומץ ומסירות הנפש של העם היהודי ושל היהודי הזה. אמר לו הקצין לעני כולם: "תתלבש מיד!", נתן לו "ויזה" ועזר לו לברוח לארצות הברית. שם פגש את הרב ניסים יגן זצ"ל וסיפר לו את הסיפור.

שום קצין לא מתבייש ללכת עם הדרגות שלו, אז מדוע עם ציצית (בגד שמסמל אותך כבנו של מלך מלכי המלכים ה') מתביישים ללכת?

[1] ראה ספר דברים, פרק כ"ח.

[2] תלמוד בבלי מסכת "כתובות" דף ע"ב.

[3] כתובה = חוזה נישואין, שטר שהבעל כותב ונותן לאישה שהוא נושא, ובו מפורטות כל חובותיו כלפיה והסכום שייתן לה אם יגרשנה – "מילון אבן שושן"