|
יום הולדת / שביט לוי
ניתן להסתכל על יום ההולדת בשתי השקפות שונות בתכלית:
א. יום בו נולדתי.
ב. יום בו אלוקים ברא אותי.
וההבדל מובן.
על פי הגישה הראשונה על פי הגישה הראשונה מתייחסים רק לקיום העצמי אך מתעלמים מהישות לה אנו חייבים את קיומנו [1] .
לעומת זאת, על פי הגישה השנייה מובן שקיומנו כרוך בתכלית מסוימת.
לכל אדם יש תפקיד מיוחד בעולם. תפקיד אותו רק הוא יכול לבצע, תפקיד הכרחי להתנהלות השוטפת של המציאות. כל אדם, כל יצור, כל נברא הוא חלק מפאזל גדול. ולא נגזים אם נאמר לבעל היום הולדת: "לפני XX שנים החליט ה' שהעולם לא יכול להמשיך להתקיים בלעדייך – לכן ברא אותך".
אולי לכך רומזים דברי חז"ל [2] :
"לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם"
גם תהליך הביאה לעולם מלווה בניסים גדולים. האדם מציין את יום ההולדת שלו, בין השאר, כהודאה על ניסי ביאתו לעולם [3] .
כיצד עלינו לנצל את יום ההולדת כראוי?
* לא אתפלא אם חלק לא מבוטל מהאנשים שישמעו את השאלה לעיל יגיבו בפליאה: "מה זאת אומרת!? – חוגגים ועושים סעודה !".
באמת, אין כל רע בסעודת יום הולדת. אך חייבים לזכור! "מאורעות חגיגיים ביהדות אינם ימי הוללות וליצנות ופרץ של שמחה ללא גבולות. אלא, אדרבא, ימי תשובה וחיזוק" [4] .
טוב תמיד לזכור את דרשת חכמנו [5] :
אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה: "במקום גילה שם תהא רעדה"
מסופר על "הבעל שם טוב" שהיה רגיל לערוך סעודה בכל שנה ביום ח"י באלול, יום הולדתו, ולומר דברי תורה. [6] .
גם הרב עובדיה יוסף רואה בחגיגת יום ההולדת מנהג יפה. "וסימן יפה הוא וכך נוהגים בביתנו". [7] .
אם כן, יש עניין בסעודת יום הולדת כל שנה, אך יש לעשותה צנועה, להישמר מליצנות, קלות ראש, מאכלים לא כשרים ושאר איסורים.
וישאל השואל: מדוע עולה במחשבה בכלל לשמוח ביום ההולדת? הרי כל שנה שחולפת פרושה שזמן חיינו הולך ומתקצר!
למעשה, עובדה זו כלל לא החלטית וגורפת. כל אדם יכול להכריע בעצמו אם בשבילו שנה חולפת היא שנה פחות או שנה יותר, וזאת בהתאם לנקודת המבט אותה הוא מאמץ בחייו.
אם אדם מחפש הנאות גשמיות, אזי כל יום שחולף פירושו שנותרו פחות ימי הנאה. הנאת האתמול לא מספקת כיום.
אך אם האדם מחפש הנאות רוחניות, כל יום שחולף פירושו שנוסף יום. כי ערכם של הישגים רוחניים לא מתפוגג אף פעם.
* "חשבון נפש" – אולי בטרם נסביר כיצד יש לעשות חשבון נפש ביום ההולדת נבאר תחילה:
מדוע יש לנו חיוב לתת "דין וחשבון" על מעשינו לפני ה' ?
כתוב במסכת אבות [8] :
"עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא":
התמיהה גוברת שבעתיים לאור דברי חז"ל לקמן [9] :
"ודע שהכול לפי החשבון ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כורחך אתה נוצר ועל כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא":
אם באתי לעולם ללא רצוני, כיצד כופים אותי ליתן דין וחשבון?! אולי אם הייתי נשאל הייתי עונה בסירוב...?
כדי לבאר מעט את העניין נצטרך להיכנס תחילה לסוגיה הלכתית.
כתוב במשנה [10] :
"המקיף את חברו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכול":
ציור דוגמא:
על פי האמור לעיל, אם שמעון גודר את שדו של דוד משלוש רוחותיה, דוד לא מחויב לשלם חצי מההוצאות. מכיוון שלא הביע את הסכמתו בנושא הגדרות, שהרי אין לו תועלת בשלושת הגדרות כאשר הרוח הרביעית פרוצה.
אך אם גדר דוד את הגדר הרביעית מעצמו, גילה דעתו למפרע שרצונו גם בשלושת הגדרות הקודמים (שאם לא כן, לא היה גודר את הרביעית) ולכן מחייבים אותו למפרע להשתתף עם שמעון בהוצאת הגדרות הקודמים – שכולן יחד תורמות לשמירת שדהו של דוד.
כך הוא הדין בעניינינו!
אם אדם חושב שעשו לו "עוול" בכך שהכריחו אותו לבוא לעולם, שישאל עצמו את השאלה הבאה: במקרה של מחלה קשה, לא עלינו, האם אהיה מוכן להשקיע הרבה מהוני, אוני וזמני בחיפושים אחר רופא מומחה ותרופות ייחודיות – ובלבד שלא אמות??? [11]
היות וגילינו דעתנו שברצוננו לחיות – הסכמנו למפרע להיווצר ולהיוולד. אם כן, מחובתנו לתת גם את הדין על מעשינו.
יש חיוב לעשות חשבון נפש כל יום!
אך חשבון הנפש ביום ההולדת הוא כללי יותר, מגמתי יותר. כלומר, יש לבחון את מעשינו בשנה שחלפה, לבדוק כיצד / מה לשפר ולהוסיף בשנה הבאה. האם עד כה מלאנו את התחייבויותינו לבוראנו, משפחתנו, ידידנו וכל העולם כולו? וכיוצא בזה.
* צדקה ומעשים טובים - רבנו חיים פאלאג'י כותב: "ומה טוב דכל אחד יהיה לו לזיכרון יום שנולד, בכמה לחודש פלוני, ואותו היום, איש יומו, יהיה מרבה בצדקה כפי יכולתו, כי לכך נוצר, ויזכה לעשותו עוד רבות בשנים בריווח ולא בצער" [12] .
מומלץ לתת צדקה לפני תפילת שחרית ותפילת מנחה.
* תפילה – יש נוהגים לקרוא את כל ספר תהילים ביום ההולדת, יש שקוראים רק ספר אחד מחמשת הספרים, ויש האומרים את מזמור התהילים המתאים לגילם (כנגד השנה אליה הוא נכנס) [13] וכנגד השנה היוצאת. מומלץ להגיד בסוף גם את מזמור ב' ("אני היום ילדתיך").
יש הנוהגים להוסיף תפילה מיוחדת גם ביום הברית.
ה"בן איש חי" נהג להתפלל את התפילה הבאה ביום בו נכנס בבריתו של אברהם אבינו [14] :
"נהגתי לומר בכל שנה ושנה ביום שנכנסתי בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, בקשה זו רבש"ע גלוי וידוע לפניך כי בהיום הזה שהוא יום כך לחודש פ' שההוא היה יום שמיני ללידתי, נכנסתי בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום בשנה הראשונה שנולדתי בה, וקיים בי עבדך אבי מצות מילה ופריעה כאשר צוית אותנו בתורתך הקדושה ונתגלה הכלי השלישי של היסוד האמיתי נקרא קודש קודשים ויצא אורו, ונתבטלה אחיזת החיצונים ונתחברו שמונה ושבעים אורות החסדים, עם שמונה ושבעים אורות הגבורות ונתמתקו אורות הגבורות באורות החסדים: אנא ה' למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך תעזריני ותסייעני לשמור אות ברית קודש אשר חתמת בבשרנו, ותצילני מכל חטא ומכל הרהורים רעים ומחשבות פגומות ותצילני מכל פגם הברית הן במחשבה הן בדבור הן במעשה הן בחוש הריאות הן בחוש השמיעה הן בשאר חושים ובכולם אהי' טהור בקדושת הברית בלי שום פגם והרהור רע כלל, ותזכני שאתגבר על יצר הרע, ותהיה מחשבתי קשורה ודבוקה בקדושה תמיד, כי ברחמיך הרבים בחרת בנו מכל האומות ורוממתנו מכל הלשונות, והבדלת אותנו מכל טומאותיהם ותועבותיהם, ככתוב בתורתך ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, נודה לך ה' א-להינו וא-להי אבותינו על שהוצאתנו מארץ מצרים, ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו, ועל חוקי רצונך שהודעתנו, ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו, אנא ה' לב טהור ברא לי א-להים ורוח נכון חדש בקרבי, ותמשוך עלי מחשבו קדושות וטהורות זכות ונכונות, ויהיה לי לב שמח בעבודתך תמיד, ותעזרני על דבר כבוד שמך מעתה ועד עולם אכי"ר".
* תורה – יש להוסיף בלימוד תורה הן בנגלה והן בחסידות. יש נוהגים לעלות לתורה בשבת שלפני יום ההולדת וביום ההולדת עצמו (אם הוא יוצא באחד מהימים שקוראים בהם בתורה). יש נוהגים לומר מאמר חסידות בציבור ביום ההולדת או בזמן סעודה שלישית בשבת שלפניו.
* אהבת ישראל – הוספה בהשפעה על הזולת, מתוך אהבת ישראל, בהפצת תורה.
* מנהגים נוספים - ביום ההולדת כדאי לברך "שהחיינו" (על פרי או בגד חדש); רצוי לעשות תענית דיבור ביום זה לפחות שעה אם לא יותר ; רצוי להתלבש חגיגי כמו בשבת ; היות ועל פי המקובלים מזלו של אדם גובר ביום הולדתו, טוב לברך ולהתברך ביום זה ולבקש בקשות בגשמיות וברוחניות מה' יתברך.
אשרי אדם שישכיל לנצל כך את יום הולדתו ואת שאר ימי חייו. עליו ועל שכמותו נאמר [15] :
"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך"
[1] או בלשון הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" (פרק א') "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו..."
[2] תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ד דף כב טור א /מ"ט
[3] תשובת הרב עוזיאל אליהו http://www.kipa.co.il/ask/show/37143 .
[4] הרב אלון ארביב. ציטוט ממאמר שהתפרסם באתר reader.co.il בתאריך 10/9/08.
[5] תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל' עמוד ב'
[6] ראו הרב יוסף טיקוצקי, ימי שנותינו: מעלת יום הולדת האדם..., בני ברק תשנ"ו, עמ' לג-לה.
[7] "יביע אומר", חלק ו', אורח חיים, סימן כ"ט, ד"ה "מעתה".
[8] מסכת אבות, פרק ג', משנה א'
[9] מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"ב.
[10] מסכת בבא בתרא, פרק א', משנה ג '
[11] אם יש אדם שלגביו התשובה לשאלה היא שלילית, ברוב המקרים יהיה מיוחס כ"שוטה" וממילא יהיה פטור מהמצוות.
[12] הרב אלון ארביב. ציטוט ממאמר שהתפרסם באתר reader.co.il בתאריך 10/9/08.
[13] לדוגמא: אדם ביום הולדתו ה- 23 יקרא מזמור כ"ד בתהילים.
[14] ש"א, פרשת "ראה" אות י"ז.
[15] תפילת מוסף של ראש השנה. |