ניהול בראי הנבטים - תרבות ארגונית בראי ההיסטוריה

ניהול בראי הנבטים – תרבות ארגונית בראי ההיסטוריה.

האימפריה הנבטית התנהלה יותר כחברה כלכלית מאשר כמדינה פוליטית. זה היה עם של סוחרים שהמוטיב המרכזי שלו היה עשיית רווח. המטרה הייתה רווח מכסימלי, כשבהתחלה זה נעשה בכדי לרכוש מעמד בעיניי העמים והשבטים האחרים, וגם כסוג כלשהו של ספורט, אחר כך זה נעשה בכדי לממן את הפרויקטים הלאומיים והאישיים השונים. במאות השנים שבהם האימפריה הנבטית התקיימה ניתן לראות דוגמאות רבות של ניהול נכון.

דוגמאות להחלטות ניהוליות נכונות:

המלך ארטס השלישי – אוהב היוונים, מחליט במאה הראשונה לפני הספירה לבנות בירה חדשה הלא היא פטרה. עד אז הנבטים לא בונים, ארטס השלישי מחליט שצריך להתחיל ולבנות. הוא שולח אנשים ללמוד את דרך הבניה היוונית בדמשק ובאנטיוכיה. הם חוזרים והנבטים מתחילים לבנות לפי דוגמת היוונים אך בסגנון הייחודי שלהם. מתקבלת החלטה ניהולית שהרווחים העצומים שמתקבלים מהמסחר יושקעו בבניית הערים החדשות.

ההחלטה הניהולית צריכה להיות מגובה על ידי מועצת הזקנים. הנבטים מתנהלים כדמוקרטיה שבה הדברים מוחלטים באסיפה הכללית והמלך הוא אחד מתוך שווים.

ההחלטה להתחיל ולבנות ערים הייתה החלטה ניהולית מהמדרגה הראשונה שאפשרה לנבטים לעבור ממצב של נוודים למצב של אנשי ציוויליזאציה, על כל מה שמשתמע לכך, ושפועל יוצא ממנה נבנו המונומנטים של פטרה שאנחנו נהנים מהם עד היום.

בשפה המקצועית של ניהול נכון בימינו קוראים להחלטה מהסוג של "להקים את פטרה" בשם "יעדים גדולים מפחידים ונועזים" (ספרו של גיימס קולינס – לנצח נבנו)

בסוף המאה ה1 לספירה המלך רבאל השני מקבל החלטה ניהולית, בתמיכת המועצה, למכור את המדינה הנבטית לרומאים, תמורת זכויות סחר ואזרחות רומית למשפחות האצולה. אזור הנבטים הופך להיות חלק מהאימפריה הרומית.

בנוסף לכך וכפועל יוצא מההחלטה הראשונה, מתקבלת החלטה ניהולית לפתח ענפים אחרים חוץ ממסחר, והעיקרי שביניהם זה חקלאות, מתחילה החקלאות בנגב שמסתמכת על השוק הרומי. כנראה שרבאל השני עשה הסכם עם הרומאים, מכיוון שהוא לא יכל להרשות לעצמו לריב אתם. בעקבות ההסכם מופיעים סוחרים נבטים ברחבי האימפריה, כולל מקדש נבטי שנמצא ברודוס. והרומאים סוחרים עם סין, הודו, ציילון, בעזרת סוחרים נבטים.

ההחלטה להימכר לאימפריה הרומית הייתה החלטה ניהולית מהדרגה הראשונה. החלטה שאפשרה לנבטים להמשיך ולהתקיים בתוך עולם משתנה ולמצוא את מקומם באותו עולם, החלטה ניהולית שהביאה למצב של win win בין הרומאים לבין הנבטים.

במהלך כל ההיסטוריה של הנבטים אין לנו מקרה של מלך שהודח, התקוממות אזרחים, אין לנו גם מקרה שנבטי בוגד בבני עמו, החברה הנבטית הייתה בנויה בצורה שבה כולם היו שותפים וכולם הרוויחו מהצלחת החברה. הם מצאו את האיזון הנכון בין מנהיגות דמוקרטית לבין מנהיגות אוטוקרטית, בין ריכוז לבין ביזור. וכך, למרות שהמצב הגיאופוליטי השתנה לעיתים תכופות, ולמרות שכמה פעמים במהלך ההיסטוריה מטה לחמם נשבר הם לא יכלו יותר להסתמך על מה שפרנס אותם בעבר, למרות המשברים הרבים, יצאו תמיד הנבטים מחוזקים ומצליחים בכל מה שהם עשו, מכיוון שהם מצאו את מודל המנהיגות הנכון שינווט את הספינה במים סוערים, וגדלו על ערכי המצוינות... אבל על כך במאמר נפרד.

הכותב מעביר סדנאות ניהול ותרבות ארגונית בראי ההיסטוריה. מצוינות וניהול בראי הנבטים, ועוד...