ויתנו לי תרומה

פרשת "תרומה"  

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לִבּוֹ תקחו את תרומתי" (שמות כ"ה/ב').

הרש"ר הירש מבהיר מדוע כתוב "ויקחו לי תרומה" ולא מודגש "ויתנו לי תרומה". לדבריו, המשימה של נתינת תרומה מודגשת לא רק על היחיד אלא "הציבור" כולו צריך לבצע משימה חשובה זו של תרומה.

המלה "תרומה" מקסימה, שהרי היא מבוססת על השורש "רום" - היינו, להיות מורם ומובדל למען מטרה נעלה.

הרב אברהם קורמן מבהיר כי "הנתינה" של האדם חשובה מאוד, אך היא גורמת לנותן "לקבל" יותר מאשר הוא נותן. מסופר על אברהם אבינו שכאשר נתן לאורחים לחם אמר: "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם..." (בראשית י"ח/ה'). אברהם רמז לאורחים, שהוא מקבל מהם יותר ממה שהוא נותן להם.

כמות התרומה של האדם תלויה בו, לכן כתוב " אשר ידבנו לִבּוֹ", ללא כל כפיה, אך על האדם לעמוד בדיבורו ואכן לתת את "אשר ידבנו לבו", את אשר הבטיח לתת. אי אפשר להכריח אדם לתת תרומה, יש לחנך כל אחד לעזור לנזקקים, אך כאשר אדם "מבטיח" תרומה עליו לקיים הבטחתו. לכן המנהיגים, צריכים לסייע בלקיחת התרומות שאדם מבטיח לתרום, לכן כתוב: "תקחו את תרומתי".

לדעת רבי יוסף בר מבריסק - מהסמיכות של פרשת "תרומה" לפרשת "משפטים" ניתן ללמוד שהתרומה צריכה להינתן מאדם שרכש כספו בדרך משפטית וחוקית. בנוסף, צדקה ונתינה ראוי שינתנו בכל חיי האדם, גם אם זו נתינה עם מעט כוונה. שהרי, העיקר הוא חינוך האדם מילדותו "לנתינה" כדי לעזור לנזקקים. יש לטפח תכונת התרומה בכל אחד, כפי שמצוין: "מאת כל איש", זו חובה שהמוטלת על "כל איש" אך התרומה - הנתינה עצמה - הכמות, נקבעת על פי "אשר ידבנו לבו". 

הגמרא במסכת בבא בתרא (ט'/ב') מבהירה, שאדם הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, ואדם המפייס אדם מתברך באחת עשרה ברכות. צדקה ותרומה הן מאוד חשובות, אך חשוב מאוד לדבר יפה, לפייס אנשים הסובלים ומדוכאים. עלינו ללמוד מכך שהנתינה היא אומנם חשובה אך האופן בו מתבצעת הנתינה הוא חשוב יותר.

הפסוק הנפלא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" מבהיר, שעשיית בית המקדש הלכה למעשה נתונה בידינו, תלויה בבני האדם, אך היא תשפיע על שכינת ה' בתוכם, על "סיעתא דשמעיא" בכל תחום.

הרש"ר הירש מדגיש שעלינו כל חיינו להקדיש לא רק להקמת "המשכן" - לבניית "בתי קודש" אלא גם ובעיקר על "כל איש" להיות אדם טוב הנותן משלו לאחרים ולהיות ישר הגון. חשוב שכל אדם יפתח את הפוטנציאל הטמון בו, יהא חכם ונבון אך עקרוני לשלב בחכמה טוב לב, אהבה, כבוד ונתינה לזולת.

"המשכן" מבטא היעדים המובטחים לנו מהקב"ה בגלל  היותנו טובים, "המקדש" מורה על קידוש כל חיינו לאמונה ולקיום מצוות גם בין אדם לחברו. הטוב, הנתינה והצדקה, שיהיו מוטמעים בתוך כל פרט תגרום להצלחת האדם עצמו ותתרום להצלחת העם בכללותו, בסיועו של הקב"ה שישכון ויהיה מושרש "בתוכם". כך ניזכה לפריחה בחיי הפרט והכלל.

                                                                                                 ד"ר יחיאל שרמן

                                                  אתר:   www.h-y1.fav.co.il