חשפניות בחדשות

המושג חשפניות עלה לא מכבר לראש סדר היום שלנו באופן בולט בעקבות הדיווח הצהוב משהו על כך שמפקד חיל הים נצפה מבלה במועדון חשפנות בתל אביב כשהוא לבוש על מדים אזרחיים. פרשת חשפניות זו שנחשפה בתקשורת ועוררה לא מעט הדים בכלי התקשורת, שבסופה נאלץ האלוף להתנצל. נשאלת השאלה האם באמת כל הרעש וההדים הללו במקומם? האלוף מרום, למרות תפקידו הרם הוא בסופו של דבר גם אדם פרטי, שרשאי לבחור היכן לבלות כפי שמורה לו ליבו, גם אם זה הביא אותו בסופו של דבר לבלות במועדון חשפניות. מרום הוא אמנם סוג של דמות ציבורית, אבל כל עוד הוא לא עשה שום דבר שאינו חוקי לאף אחד אין זכות לבקר אותו על מעשיו, ובילוי במועדוני חשפניות ככל שזכור לי אינו מהווה בעיה חוקית בישראל. מה שנכון הוא שישראל היא עדיין חברה שמרנית למדי בה בילויים מסוג זה נחשבים לסוג של טעם פגום, למרות שכמעט כל אחד או אחת מאיתנו ראה בחייו חשפן או חשפנית. בפועל כשאנו נדרשים לתופעה, עולים לא מעט טענות כי חשפנות מבזה נשים ופוגעת במעמדן, משום מה לא נשמעים טענות כאלה כנגד חשפנים גברים, מה שמעלה סברה לא מופרכת בכלל כי יש כאן מן הצביעות. בפועל תפיסה כזו אופיינית בעיקר למשטרים שמרניים, שרואים בחשיפת גוף האישה סוג של עוולה מוסרית. עם זאת, ניתן לראות בחשפנית גם כאדונית לגופה, שבוחרת לחשוף אותו מתוך תחושת גאווה בגוף האנושי, ולא תופסת אותו כמשהו שיש להצניע בחדרי חדרים. התפיסה של גוף האשה כמשהו שיש להצניע שייכת לתקופות קדומות וחשוכות יותר בהיסטוריה האנושית. כמובן שיש להקיא מכל וכל תופעות של ניצול נשים, אך לא נראה כי זה היה המקרה במועדון הגוגו הפועל על פי חוק בו היה הארוע. מדינת ישראל אוהבת לחקות את ארצות הברית בהמון מובנים, שם דרך אגב מועדוני חשפנות נחשבים לצורת בידור לגיטימית, ומבלים בה גברים ונשים כאחד. אין סיבה שזה לא יקרה גם בארץ, למעט הסיבה שאנחנו אולי עדיין לא חברה מתקדמת כמו שאנו סבורים.