|
עמוס אהרוני - הקשרים בין אמנות ופוליטיקה
ארבעה היבטים בהקשר של אומנות ופוליטיקה
ההקשר הפוליטי מלווה את היצירה האומנותית לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, אם באמצעות הסיפור התנ"כי ואם בהתבוננות מודרנית על הקשר בין דת ומדינה והסכסוך הפוליטי במזרח התיכון. באופן כללי, ניתן להתייחס לאומנות פוליטית אשר באה לידי ביטוי באמצעות יצירות אומנות, כרזות ואף קריקטורות כפלטפורמה להבעת עמדה חברתית, ובסיס לדיון פוליטי.
למרות זאת, גם כיום בעידן הדמוקרטי, כאשר יש קונצנזוס סביב ערכים כמו חופש הביטוי, אמנים ישראלים חושבים פעמיים לפני שהם בוחרים להתייחס בעבודתם לנושאים פוליטיים.
בתור אספן אומנות המטפח באופן אישי אוסף יצירות של ראשי ממשלה בישראל, אני מאמין שאומנות יכולה להוות גורם מגשר בין פוליטיקה ותרבות. המאמר הנוכחי, מציג ארבעה היבטים לדיון בהקשר בין אומנות ופוליטיקה.
אמנים ופוליטיקה
ההיבט הראשון בוחן, עד כמה אמנים ישראלים מעורבים ציבורית ונוקטים עמדה פוליטית באמצעות היצירה האומנותית. לכאורה, במדינה דמוקרטית, בה חופש הביטוי נתפס כערך עליון, חשוב שהיצירה האומנותית תטפל בנושאים פוליטיים ותשפיע על הדיון הציבורי.
למרות זאת, ההתייחסות האומנותית בהקשר פוליטי במדינת ישראל מושפעת משיקולים זרים. אמנים הרוצים להביע דעה אנטי ממסדית, חוששים לעשות זאת, היות והממסד הוא הממן העיקרי שלהם. לעומתם, אמנים אשר רוצים לתמוך בממסד, חוששים שמא יואשמו ע"י חבריהם מתחום האומנות בכך שיצירתם אינה נקייה מהשפעות כלכליות.
כתוצאה מכך, רוב האמנים הישראליים עדיין "מפחדים" לגעת בנושאים פוליטיים חשובים ומהותיים.
פוליטיקאים ואומנות
ההיבט השני בוחן בהקשר של אומנות ופוליטיקה את מידת ההבנה והמעורבות של מנהיגים פוליטיים בעשייה האומנותית. אין ספק, שנקודת מבט אומנותית מרחיבה אופקים ומפתחת חשיבה מרחבית. בהתאם לכך, רצוי שמנהיגים ישראלים, אשר ברב המקרים גיבשו את אישיותם במסלול הביטחוני ו/או המפלגתי, יגלו עניין גם בתחום האומנות ככלי לפיתוח אישי המרחיב את תפיסת עולמם. מבחינה ציבורית, קרוב לודאי כי פוליטיקאי המגלה ידע ועניין, גם בנושאים תרבותיים ייתפס כבעל כישוריים עדיפים.
פוליטיקה באומנות
בהיבט זה אני מציג שאלה לדיון: עד כמה פעילות פוליטית וציבורית של אמן משפיעה על הערך האומנותי של יצירותיו בהווה ובעתיד? האם לממסד הרוצה ביוקרתו של אמן מסוים יש יכולת לגרום לכך שיצירתו תחשב לבעלת ערך או לחלופין, חסרת ערך?
אומנות בפוליטיקה
ההיבט הרביעי בוחן האם קיימת מידה מסוימת של אומנות בעשייה הפוליטית. האם ניתן לטעון, כי לאנשים מסוימים יש כשרון אומנותי פוליטי המאפשר להם להצליח בתחום הפוליטי ומהווה מבחינתם יתרון על-פני אחרים? בהקשר זה, אני מאמין שמנהיג ראוי המשחק בזירה הפוליטית וסוחף אחריו את דעת הקהל, נדרש ליצירתיות וליכולות בינאישיות גבוהות המשלבות אלמנטים אומנותיים כגון: כישורי משחק.
כותב המאמר :
עמוס אהרוני הינו איש עסקים, בעל תואר שני במדע ומדינה מאוניברסיטת תל אביב. בחזונו האישי, חשוב להשקיע משאבים חברתיים בהכשרה וטיפוח דור העתיד של המנהיגות הפוליטית בישראל.
בהתאם לכך, עמוס אהרוני ייסד בשנת 2002 את המכון למנהיגות פוליטית אשר הוכר בהמשך כתוכנית לימודי תואר שני במסגרת החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.
בצעד של כבוד והוקרה לתרומתם של המנהיגים הפוליטיים בישראל, עמוס אהרוני, מטפח ביוזמתו האישית "אוסף ראשי ממשלה" המציג כ-100 יצירות אומנות של ראשי ממשלה בישראל.
אוסף זה הינו אמצעי לשימור המורשת של מנהיגות בישראל ויכול להעיד במבט היסטורי על התפתחות הדינאמיקה הפוליטית בארץ. |