חמישה טיפים מעורך דין מומחה בנושאי לשון הרע

הקדמה: מעוניינים להגיש תביעת לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע? הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע על ידי עורך דין לשון הרע? הגשת תביעת לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע אינה עניין של מה בכך. ישנם מקרים בהם לא ניתן להוכיח את התקיימותה של הוצאת לשון הרע, ובמקרים אחרים, לא ניתן להוכיח כי לשון הרע גרם לנזק. מהם הדברים שחשוב לזכור אם הנכם מעוניינים להגיש תביעת לשון הרע באמצעות עורך דין לשון הרע או להתגונן מפניה?

טיפים להגשת תביעת לשון הרע:

טיפ ראשון: ניתן להגיש תביעת לשון הרע כתביעה אזרחית:

לשון הרע כעוולה אזרחית- סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע כי עוולת לשון הרע תהא עוולה אזרחית. על אדם התובע אדם אחר בגין עוולת לשון הרע במסלול האזרחי, על ידי עורך דין לשון הרע, להוכיח כי נזק לו נזק כתוצאה מפרסום דבר לשון הרע. במסלול האזרחי, יש להוכיח נזק ברמת הוכחה נמוכה מזו הנהוגה במשפט הפלילי, והיא עומדת על 51% בלבד. כלומר, לשם הוכחת נזק במסלול האזרחי, לא נדרש התובע לרמת הוכחה "מעל ספק סביר", והדבר כמובן עשוי להקל עליו בהשגת מבוקשו- פיצוי כספי או סעד זמני או סעד קבוע.

לחלופין, ישנו מסלול נוסף בעוולה האזרחית, והוא קבלת פיצוי בגין עוולת לשון הרע בלא הוכחת נזק. עם זאת, גובה הפיצוי אותו ניתן לדרוש בגין עוולת לשון הרע במקרה בו לא מוכח נזק, על ידי עורך דין לשון הרע, הוא גובה מוגבל, העומד כיום על סך של 50,000 ₪.

טיפ שני: ניתן להגיש כתב אישום בגין לשון הרע במסלול פלילי:

לשון הרע כעבירה פלילית- סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע כי עוולת לשון הרע עשויה גם להוות עבירה פלילית. הגשת כתב אישום פלילי בגין לשון הרע יעשה על ידי מדינת ישראל, כפי שמוגשים כל כתבי האישום, או בדרך של הגשת קובלנה פלילית ביוזמת מי שטוען לפגיעה לפי חוק איסור לשון הרע. הגשת קובלנה פלילית קבועה בסעיף 8 לחוק איסור לשון הרע. פרסום דבר לשון הרע עלול להוות גם עבירה פלילית, אם פרסומו נעשה במטרה לפגוע. בסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, נקבע כי דם שפרסם בכוונה לפגוע, דבר העולה כדי דבר לשון הרע, צפוי לעונש של עד שנה במאסר. על הפרסום להיעשות, במקרה זה, בפני שני אנשים לפחות.

טיפים להגנה מפני תביעת לשון הרע:

טיפ שלישי: ניתן להתגונן מפני תביעת לשון הרע בטענת "תום לב"

הגנת תום לב- סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, קובע קו הגנה זה עבור מי שנתבע בעוולת לשון הרע או מואשם בכתב אישום בגין לשון הרע. טענה זו, פירושה כי המפרסם אינו מתכחש לדבר הפרסום, אך טוען כי הפרסום נעשה באחת הנסיבות הבאות:

1. הנתבע\נאשם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או הנסיבות של פרסום דבר לשון הרע.

2. על המפרסם חלה חובה חוקית לפרסם את דבר לשון הרע.

3. הפרסום נועד להגן על עניין אישי לגיטימי.

4. הפרסום הינו הבעת דעה בלבד, והתובע הוא בעל תפקיד רשמי\ בעל דין.

5. הפרסום הוא ביקורת על יצירה אומנותית, מדעית או אחרת, שפורסמה. הפרסום הוא הבעת דעה על התנהגות התובע..

6. הפרסום נעשה על ידי הגשת תלונה כנגד התובע.

7. סעיפים נוספים.

טיפ רביעי: ניתן להתגונן מפני תביעת לשון הרע בטענת "אמת דברתי"

חוק איסור לשון הרע, בסעיף 14, קובע כי המפרסם דבר לשון הרע, רשאי לטעון כי תוכן הדברים אותם פרסם היו דברי אמת וכי היה בהם עניין לציבור. די בכך שעיקרי הפרסום יהיו דברי אמת, ואין צורך כי כל פרט במידע המפורסם יהיה אמת.

טיפ חמישי: רצוי להיוועץ בעורך דין לשון הרע

לשם הגשת תביעת לשון הרע או קובלנה, או לשם הגנה מפני תביעה או קובלנה שכזו, רצוי להיוועץ בעורך דין לשון הרע, בעל ניסיון בתביעות מעין אלה, והבקיא בפסיקה ובחקיקה הרלוונטית. פניה לעורך דין לשון הרע עשויה בהחלט לסייע בהתמודדות עם תביעה או קובלנה בגין לשון הרע.

לסיכום, תביעת או קובלת לשון הרע יכולה להיעשות במסלול אזרחי, עם או ללא הוכחת נזק, או במסלול פלילי. הגנות אפשריות מפני תביעת לשון הרע, אם דבר הפרסום ניתן להוכחה, יכולה להיעשות בטענות "אמת דיברתי" או פרסום "בתום לב". מכל מקום, רצוי לפנות לעורך דין לשון הרע המתמחה בתחום.