|
אחת הדרכים החיוביות לשיפור בריאות הגוף והנפש היא ספורט טיפולי. התחום לא שמור רק לאנשים נכים ובעלי צרכים מיוחדים, אלא לכל ילד ומבוגר שמתמודד עם קשיים שונים ומעוניין לשפר את איכות חייו.
הרעיון שמאחורי הספורט הטיפולי הוא לשלב את האדם בחברה, ולשפר את תנועות הבסיס ואיכות החיים שלו. בעת למידת התנועות השונות והיכולות המוטוריות – נוסף למתאמן עומק לחוויות האישיות ולרגשות שלו, ומראהו החיצוני משתפר, כמו גם השליטה העצמית, הביטחון והדימוי העצמי שלו. הפעילות הספורטיבית מלמדת את המתאמן כיצד הוא יכול להיות בעל יותר עצמאות ולהוריד את התלות החיצונית שלו כלפי אחרים. ניתן לקדם את המתאמן בחייו האישיים באמצעות פעילות כלל מערכתית, הכוללת בין היתר גם ספורט טיפולי.
אילו אנשים מתאימים להתאמן בספורט טיפולי?
אנשים מבוגרים וילדים הסובלים מקשיים שונים, כגון: בעיית מגושמות תנועתית / אגרסיביות / הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות / משקל לא תקין (עודף או תת משקל) / מיומנויות מוטוריות נמוכות / בעלי ביטחון ודימוי עצמי נמוך ועוד. בנוסף, העיסוק בספורט טיפולי מתאים עבור ילדים שיש להם עיכובים התפתחותיים הקשורים ליכולות הגופניות, קוגניציה, כישורים חברתיים וכד'.
התאמת הטיפול לבעיית המטופל
הטיפול בספורט טיפולי (בתור חלק מפעילות כלל מערכתית) יכול לקדם את המטופל בחייו האישיים. למשל, הגיע אלי לטיפול ילד בגיל בית הספר היסודי שחדל ללכת לשיעורי חינוך גופני, כתוצאה מטראומה משפחתית שסבל ממנה. הטראומה הובילה לירידה משמעותית בלימודים, הכישורים החברתיים, והחמירה את פחדיו מהחשיכה וגבהים. הוא בעצם הפסיק להגיע לשיעורים מכיוון שהידרדרו היכולות הגופניות שלו מלפני הטראומה, בנוסף לביטחון והדימוי העצמי שלו. הביישנות גברה, והוא לא רצה שהחברים ללימודים יבחנו את יכולותיו, והמורים יחלקו לו ציונים על כך.
באופן טבעי, ילד שיכולותיו הגופניות לא טובות – מקבל ציון בהתאם לכך, ועלול לא להיבחר לשחק במשחקים בהפסקות. הדבר קריטי במיוחד בהקשר לילדים צעירים, מפני שהקשרים החברתיים קשורים לרוב למשחקים בהפסקה, והימנעות מכך יכולה להשפיע לרעה על הילד. עקב כך, יש סיכון לירידה בביטחון העצמי, והימנעותו משיתוף יכולותיו וידיעותיו גם בשיעורים עיוניים.
אופן הטיפול המתאים:
באופן כללי, העיקרון ש ספורט טיפולי מבוסס עליו הוא התמדה והדרגתיות. אי לכך, תחילת הטיפול היה בטבע - טיפוס על גבעות שונות. השאיפה הייתה למזער את הפחד הרב של הילד מגבהים ולהתגבר עליו. ביצענו פעילויות בסיסיות על הגבעה, כדוגמת זריקה ותפיסה של כדור. מפעם לפעם אפילו התחרינו מי יטפס ראשון לפסגת הגבעה כדי לעורר אצל הילד את היצר התחרותי וההישגי. הוטלה האחריות על הילד לבחור את הדרך הטובה לפסגה, או לנווט אותנו להגיע לפסגה אחרת – כדי לזכות בשליטה ואחריות על מעשיו והצלחותיו. בזכות הפעילויות הללו, הביטחון לטפס על מתקנים בפארק שב אליו. ההתמודדות עם החשיכה הייתה בעת ביצוע פעילויות מוכרות בשעות בין הערביים ועד החשיכה. בעזרת התחושה המוכרת של הפעילויות בזמנים הקשים - פחתו החרדות מהחשיכה.
ספורט טיפולי עם מבוגרים ממחלקות פסיכיאטריות
הספורט הטיפולי הוא חלק אחד שנכלל בטיפול מערכתי של טיפול תרופתי, פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק / אומנות וכו'. עבור המבוגרים ממחלקות פסיכיאטריות, הטיפול המערכתי שכולל את הפעילות הגופנית משקם את היכולות האורתופדיות והגופניות שנפגעו בעקבות בעיות נפשיות או מחלות. ניתן לגרום לשיפור במצב המטופלים כאשר מבצעים פעילות גופנית בצורה סדירה ושגרתית, כשיש להם אפשרות לשוב לשלוט במשקל גופם, לדכא אגרסיביות אשר מתועלות לפעילות ספורטיבית, להתחבר עם אנשים נוספים, עם הגוף, התנועות, ויכולות מוטוריות בסיסיות.
כמו כן, אנשים כמו פגועי ראש, אוטיסטים, בעלי שיתוק מוחין, פיגור שכלי וכד' יכולים לקחת את חלקם בחוגי הספורט. הספורט הוא כלי טיפולי שהצלחותיו גם ניתנות למדידה, למשל: מספר הדקות שמוקדשות עבור פעילות חברתית וגופנית בשבוע, ציון השיעור בחינוך גופני, משקל גוף המטופל, מספר הקפצות הכדור ועוד.
ילדים ומבוגרים המתאמנים בספורט טיפולי יכולים להתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים שהם מתמודדים עמם ולשפר את איכות חייהם. כתוצאה מהאימון, יש שיפור בדימוי העצמי, ביכולת להתגבר על אתגרים, ועלייה בתחושת השליטה והעצמאות. |