שימור ופיתוח כמנועי צמיחה חופפים

לעיתים נדמה כי הויכוח בין שומרי הסביבה ונכסי התרבות לבין מצדדי הפיתוח הוא קוטבי ואיננו ניתן לגישור. לדעתנו לפחות בנושא של תרומתם להרחבת הצמיחה המקומית שניהם פועלים באותו כיוון.

המבנים לשימור בערים הותיקות הם נכסי תרבות ייחודיים. הם מייצגים את הדרך בה העיר שומרת על עברה וכמה היא מוכנה להשקיע משאבים בשמירתם ותחזוקתם. למבני השימור היבטים היסטוריים, אדריכליים ואסתטיים. פחות מכל נתנו דעתנו גם על ההיבט הכלכלי של נכסים אלה ויכולתם למשוך תיירות ולעטר את העיר בסיפורים מוחשיים מן העבר. לכן יש לקבוע עבורם תוכנית אסטרטגית מקיפה בדומה לתכנית עסקית הנעשית בארגון תחרותי. כאמור עיקר הויכוח הוא בין "התפיסה הירוקה" לבין גישת "הפיתוח המטרופוליטאני". 

נושא היקף השטחים הפנויים הוא נושא לבדיקה של יועצים עסקיים, יועצים כלכליים ומומחים שכן הסוגיה איננה כה פשוטה: היצע שטחים הוא  גם נושא של מדיניות קרקעית ואורבאנית שכן ניתן לאשר תוספת בניה של קומה או לאשר ציפוף אורבאני על יחידות הקרקע ובמהירות ליצור שטחי בניה נוספים מבלי שנוסף דונם פנוי אחד.

בירושלים לדוגמא נעשה מאמץ גדול ביצירת כרטסת שימור מעודכנת שכן רישום וצילום הנכסים הוא תנאי  מוקדם לטיפול בהם אולם תנאי זה לכשעצמו איננו מספיק. על מנת שהשימור יצא מן הכוח אל הפועל יש להכין תכנית אסטרטגית, לתקצב את תחזוקת המבנים באורח שוטף בין אם באמצעות תקציב העירייה ובין אם בדרך של הטלת האחריות על היזמים ובעלי שטחים גובלים בעיקר בבואם לקבל אישור והתרי בניה לפרויקטים גובלים או סמוכים. יש לשלט את כל האתרים ולהסביר את הרקע לשימור וחשיבות האתר. יש לדרוש דיווח שנתי מלא מה נעשה כדי לשמר את האתרים ומה מצב תחזוקתם. יש ליצור מערכת קנסות משמעותית שתחול על כל הפוגעים בנכסי השימור בין אם בדרך ישירה או בדרך של הזנחת תחזוקתם. יש להכין ספר אתרים פופולארי לציבור שההכנסות ממנו ישמשו מקור נוסף לתחזוקת האתרים וכאמור יש ליצור תוכנית אסטרטגית ותכנית עסקית מקיפה אף במחיר של קבלת שירותי ייעוץ עסקי וייעוץ כלכלי אשר עשוי להכפיל ואף לשלש את התועלת מהפרויקטים השונים.

כידוע לכול עתודות הקרקע לבנייה למגורים בערים המרכזיות הן מוגבלות, דבר העשוי למנוע את התפתחותה ארוכת הטווח של העיר הנבחנת. בירושלים, כדי למנוע קיפאון בהתפתחות העיר הועלו בעבר מספר חלופות, ראשית הפניה מערבה ופיתוח השכונות המערביות ["תכנית ספדי"], אולם הפנייה מערבה נבעה מהנחת יסוד שעתודות הקרקע במרכז העיר הן  מוגבלות. אין ספק כי מבחינת היעילות האורבאנית עיר מצופפת טובה יותר בכל הקשור לפיתוח וניצול תשתיות, יעילותה של התחבורה הציבורית ופיתוח מסחרי. לכן אם  הציפוף ניתן לביצוע הוא קודם לפריסת הבנייה במרחב. השאלה המרכזית היא האם מתקיימים התנאים הנדרשים לציפוף כגון בתי ספר, מתקני בריאות, מערכות דרכים ותשתיות אחרות הנדרשות לאוכלוסיה גדולה יותר. אם תנאים אלה מתקיימים רק תועלת עשויה לצמוח לתושבי השכונה, לתושבי העיר ולקופת העירייה.