חלון ג'והרי והמשוב מתוך ספרו של ירון זיו - מסע קבוצתי

חלון ג'והרי

הפסיכולוגים ג'ו לופט והארי אינגראם {1970} היטיבו לתאר את התהליך במודל שבנו והידוע בשם "חלון ג'והרי". זה מודל גרפי של התנהגות בין אישית, המעוגנת במבחר תאוריות אישיות ופסיכולוגיה חברתית.

המודל מתאר את תרומת הביטוי החופשי של רגשות לטיב התקשורת, וכיצד באמצעותו אפשר לקבל ולתת מידע על עצמך ועל האחרים.

המודל מורכב מחלון בעל ארבע שמשות. יש להסתכל במודל במונחי טור ושורה. הטורים מייצגים את ה"אני", והשורות מייצגות את ה"אחרים". הטור השמאלי מייצג את כל "הידוע לי על עצמי", אף שהדברים קיימים. השורה העליונה מייצגת "דברים שהאחרים יודעים עלי", והשורה התחתונה "דברים שהאחרים אינם יודעים עלי".

מאת:ד"ר ירון זיו

כל שמשה מייצגת תחום באינטראקציה הבין-אישית:

שמשה מס' 1 – בשמשה זו נמצא את ה"דמות הציבורית" של האדם. הדמות שהוא מוכן ורוצה לחשוף בציבור. נוכל לראות איך הוא מביא עצמו לחברה, כיצד הוא מתנהג, כיצד מגיב למצבים מסוימים, מה הוא מעדיף בהתנהלותו בחיים, מהן הדעות והעמדות הגלויות שלו. ניתן לומר שזהו חלון הראווה של האדם, כלומר שהוא בוחר מה להציג בו. ברור שזה מידע הידוע לאדם עצמו וידוע גם לחברה.

שמשה מס' 2 – תחום החבוי: כאן המידע ידוע אך ורק לאדם, ואינו נחשף לאחר הן מתוך בחירה וסינון והן מתוך חשש מנתינת אימון. צמצום של חלון זה או הרחבתו נמצאים בשליטת האדם ומתנהלים על-פי מידת האמון שהאדם רוחש לזולת.

שמשה מס' 3 – תחום העיוורון: כאן קיים מידע הידוע לאחרים, אך לא לאדם עצמו, שכן הוא "עיוור" לו. התנהגות זו אינה מודעת לאדם, ולכן אין אפשרות להסתירה או "לשחק" אותה. שמשה זו היא בעלת חשיבות מכרעת בעבודה קבוצתית, שכן כל מטרתו של המשוב הוא "להאיר" את אותו עיוורון ולהגדיל את שמשת הגלוי.

שמשה מס' 4 – תחום הלא מודע, שבו מאוחסן מידע שאינו ידוע לאדם ולסביבה. חלק מהמידע החבוי בלא מודע עובר לתת-מודע ונחשף לתובנת האדם, וזה אוצו מידע אשר מאפשר לאדם לא רק לזהות את קיומה של התנהגות זו, אלא גם להיות ערני למקור שממנו נובעת התנהגות זו בתחום התת-מודע.
למעשה, ארבע השמשות הן האישיות השלמה.

המודל מובא כך ששטח כל שמשה שווה בגודלו, אך רק לצורך הבנה.
במציאות קיימים הבדלים במידת הפתיחות של אנשים. ככל שהפתיחות תגדל, כך יגדל שטח שמשה מס' 1, והאינטראקציות של האדם יהיו רבות יותר. מכאן ברור שצמיחה וגדילה פירושן הרחבת תחום הפעילות החופשית
וצמצום תחום העיוורון והתחום החבוי. צמצום תחום העיוורון יכול להיעשות באמצעות משוב. לעתים רבות בני אדם מופתעים מן המשוב אשר משקף להם התנהגויות שהם אינם ערים להן, אם האדם מוכן להקשיב למשוב, להכילו ולאפשר לעצמו הזדמנות ללמידה ממנו. מכאן תפקידו החשוב כל-כך של המשוב בעבודה קבוצתית.

לסיכום כותב דר' ירון זיו צמצום התחום החבוי יכול להתבצע רק אם האדם יתחיל לגלות לאחרים דברים על עצמו שהוא שומר ומסתיר. התחום החבוי הוא גם התדמית, ה"מסכה" שבה מושקעת אנרגיה רבה.