דמיון מול מציאות – חיי העטלפים, והשיטה הירוקה להרחקת עטלפים

במאמר זה אעסוק במרחק שבין הדמיון למציאות – כשמדובר בעטלפים. הם נקשרו במהלך ההיסטוריה למיתוסים אפלים, אך המציאות שונה. העטלפים לא מסוכנים עבורנו, אך גורמים לנזקים שאפשר להימנע מהם באמצעות מכשיר אלקטרוני להרחקתם.

בני האדם החזיקו בדעה קדומה שקובעת כי העטלף הוא יונק מוצץ דם מסוכן, אבל מדובר באמונה טפלה גרידא. עצם היותו בעל מראה מוזר ומפחיד גרם לו להוות אלגוריה לאפלה וכוחות האופל. הציגו אותו בתרבות, למשל כשהוסיפו כנפי עטלף למפלצות על טבעיות. גם באטמן, גיבור הקומיקס שנלחם בפשע (והיה בלש חובב) התחפש לעטלף בעוד תפקידו היה להשרות פחד בלב אויביו. דמות דרקולה הערפד מלאה במוטיבים שקשורים לעטלף – לובש גלימה שחורה, בעל ניבים, לא יכול לסבול את אור היום, ומסוגל לשנות את צורתו לעטלף.

הפרכת המיתוס – והעובדות על העטלפים

העטלפים כלל לא מסוכנים. הם חיים בלהקות, ומתעופפים מעלינו כשהם מחפשים מזון, בדיוק כמו הציפורים שעושות זאת כשהן חגות מעלינו.

העטלפים מעט דומים לנו: הם יונקים (למרות הכנפיים) ויש להם ידיים עם אצבעות (ויש להם בין האצבעות קרומים שיוצרים צורה של כנף). העטלפים הם יצורים חברותיים ולכן חיים בלהקות. כנפיהם מאפשרות להם לעוף, וחוש השמיעה והריח המפותחים מאפשרים להם להתמצא היטב במרחב. העטלפים חיים 20 שנה בממוצע, אך ישנם מקרים נדירים שהעטלף חי עד 40 שנה.

ישנם מעל אלף מיני עטלפים ברחבי העולם. בארצנו קיים מין אחד של עטלף הפירות (נפוץ מאוד), ושאר המינים הם זנים שונים של עטלפי החרקים (נדירים יותר). לרוב, עטלפי הפירות מתיישבים במחבואים תת קרקעיים, מערות, ולעתים גם על עצים.

עבר שינוי משמעותי בקרב אוכלוסיית העטלפים מאז קום המדינה. תחילה, בשנים הראשונות מאז קום המדינה, עטלפי הפירות לא היו נפוצים כל כך. עם ההתיישבות והגברת הנטיעה של עצי פרי, גדל מספרם של העטלפים והם התיישבו במקומות שונים ברחבי הארץ. בגלל החיפוש אחר מקורות מזון, עטלפי הפירות עברו במהלך השנים גם למרכזי הערים, שם היו שלל עצים כמו תמר ופיקוס שמזינים אותם. כיום, הם מתעופפים בלילות בלהקות גדולות, למשל לאורך הירקון, רמת גן ותל אביב (אפשר לראותם גם בשדרות ח"ן ושדרות רוטשילד).

עטלפי הפירות מזיקים לנו – וישנו פתרון להרחקתם בבטחה

עטלפי הפירות יוצרים כתמים טורדניים על קירות הבניינים. לשם התמצאות וניווט במרחב, הם שולחים גלי קול על מנת לקבל החזר מהאובייקט. כשהם מתקרבים לעבר קיר הבניין, הם יורקים נוזל בגוון חום שנוצר משאריות הפרי, והוא דביק וחומצי. הכתמים שנוצרים הם מכוערים וקשים להסרה מקירות הבניינים.

כיצד נוכל להימנע מהכתמים על קירות המבנים ולהרחיק את העטלפים בבטחה?

לשם כך פיתחו שיטה ירוקה ובטוחה – הדברה אלקטרונית. לעומת הדברה כימית שפוגעת בהם, בהדברה אלקטרונית מבצעים הרחקת עטלפים ללא שימוש בחומרי הדברה מזיקים, תוך שמירה על בריאות העטלפים ואיכות הסביבה.

עושים זאת באמצעות מכשיר אלקטרוני המפיק צלילי אולטרה סוני בתדר גבוה – צלילים שנשמעים רק לאוזני העטלף. הוא יתבלבל בהתמצאות במרחב מכיוון שהצלילים משבשים את חוש הכיוון שלו. בדרך זו, הוא יתרחק מהסביבה העוינת והמציקה שנוצרה עבורו, ולאחר מספר ימים ניתן לראות שכל להקת העטלפים התרחקה מהאזור המצוי מתחום טווח התדרים של המכשיר.

יש לציין כי קיים זן אחד של עטלפי פירות בישראל, ולא כל מכשיר מתאים להתמודד מולו. עם זאת, קיים מכשיר שמרחיק אותו ביעילות – SONIXGATE . המכשיר מצליח להרחיק את עטלפים הפירות המצויים בישראל משום שהוא פועל בתחום טווח התדרים האולטרסוניים המדויק עבורם. הוא מפותח ומיוצר בישראל, ובעל תו ישראלי באישור משרד התמ"ת.

למרות שהעטלפים לא מסוכנים, הם יכולים להוות מטרד אם לא תיעזרו בשיטה להרחיקם. אפשר להרחיקם בבטחה ללא פגיעה באיכות הסביבה או בבריאותם – באמצעות הדברה אלקטרונית.