בית משפט עשוי לפסוק הפסקת גביית מזונות לילדים מרדנים

בעקבות פסק הדין בתמ"ש 59890-08 פלוני נ' אלמונית.

ביום 14/02/2011 פרסמנו מאמר המסביר את המושגים "ניכור הורי" ו"בן מרדן" ועמדנו על המשמעויות שעלולות לנבוע בנסיבות בהן ילד הוא בבחינת בן מרדן, היינו, אינו חפץ בשמירה על קשר עם אביו המחויב כלפיו בתשלום דמי המזונות, אינו מקיים את הסדרי הראיה עמו ואף נוהג כלפיו בדרך עולבת ופוגעת. בין היתר ציינו, כי במקרים קיצוניים, יכול בית המשפט להטיל על בן מרדן סנקציה בדמות הפחתה או ביטול של דמי המזונות להם זכאי הקטין מאביו.

הדגשנו, כי מדובר במקרים קיצוניים, משום שבתי המשפט נוהגים זהירות, כדברי כב' השופט שמגר בע"א 1880/94 קטן נ' קטן :"עד שמגיעים למסקנה כי אי רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, (גביית מזונות לילדים) ראוי לנהוג בזהירות ובריסון". במקום אחר (ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי) קובע כב' השופט שמגר: "שלילת מזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן".

במקרים קיצוניים ונדירים

ביום 04/09/2011 יצא תחת ידיו של כב' השופט נפתלי שילה, בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, פסק הדין בעניין תמ"ש 59890-08 פלוני נ' אלמונית, בו סוקר כב' השופט שילה את ההלכות בעניין סוגיית "בן מרדן" ומחדד את העקרונות והשיקולים שיש לבחון, טרם נקיטתן של סנקציות של ביטול או הפחתת מזונותיו של בן מרדן לפי הסכם הגירושין

ראשית סבור כב' השופט שילה, כי ביטול מזונות ייעשה במקרים קיצוניים ונדירים וכי על בית המשפט לשקול תמיד חלופה מתונה יותר, כגון הקטנת גובה דמי המזונות. בנוסף, קובע כב' השופט שילה, כי על בית המשפט לברר, האם סירובו של הילד לקיים קשר עם האב החב כלפיו במזונותיו, נובע מרצונו האמיתי של הילד או שמא קיימת אשמה התורמת למציאות זו מצד האב או מצד האם. עוד יש לבחון, לדעת כב' השופט שילה, האם ננקטו כל הפעולות והמאמצים הנדרשים לחידוש הקשר שבין הילד לאביו, האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול כל אפשרות לחידוש הקשר בעתיד בין הילד לאב ומה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומו הסביר של הילד, אשר בהתנהגותו נכנס לגדר "בן מרדן".

מקום שבית המשפט שוקל ביטול מזונות, עליו לבחון גם את גיל הילד. עד גיל 15 קיימת לאב חובת תשלום צרכיו ההכרחיים של הילד לאור תקנות הרבנות הראשית, ובנוסף, מידת בגרותו של ילד שלא הגיע לגיל 15 והבנתו את משמעות מעשיו איננה מושלמת.

התייחסו לאב כזר מוחלט

בנסיבותיו של פסק הדין, קבע כב' השופט שילה, כי הילדים, הם סרבני קשר כבר שלוש שנים וכי יש להם תרומה נכבדה למציאות זו, שעה שהם מתעלמים מן האב ומתייחסים אליו כאל זר מוחלט. האב השתדל לפעול למען חידוש הקשר ואף מימן ייעוץ אצל גורם מקצועי בתקווה שיסייע לפתרון המצב. האם בחרה "לשבת על הגדר" ולא פעלה לעידוד הילדים לחדש את הקשר עם אביהם. מסקנותיו של הגורם המקצועי המטפל היו, כי אין כל אפשרות טיפול לצורך חידוש הקשר ופגיעה בדמי המזונות לא תרע את המצב כיום ואת הסיכוי לשיפור המצב בעתיד. גילם של הילדים נמוך מגיל 15 ועל כן לא ניתן לבטל את דמי המזונות בהם חב אביהם כלפיהם וכן לאם פוטנציאל הכנסות שיש בו כדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הקטינים ואף למעלה מכך. לאור הנסיבות לעיל, קבע פסק הדין הפחתה בשיעור של 50% מדמי המזונות ששולמו עד כה. חשוב לציין, כי לנסיבות אלה, הצטרפה נסיבה נוספת והיא ההחמרה שחלה במצבו הבריאותי של האב שהנה בעלת השפעה ניכרת על יכולת ההשתכרות שלו.

עורך דין לדיני משפחה קוהלי סבור, כי פסק הדין מהווה שלב נוסף במודעות בנוגע לקיום תופעת "בן מרדן" ובנכונותו של בית המשפט לשקול סנקציה עונשית, על ילדים מרדנים בתקווה שהיא תביא לשינוי בהתנהגות. יחד עם זאת, הוא מאמין, שפתרון סכסוכים בתוך המשפחה באמצעות גישור, ושמירה על ערוץ תקשורת פתוח בין ההורים לבין עצמם ובהתאמה בין ההורים לילדים, שבעל כורחם הופכים לחלק אינטגרלי בהליך הפירוד שבין ההורים, עשוי לסייע לבני המשפחה לצלוח את הקשיים הכרוכים בפירוק התא המשפחתי ולמנוע הידרדרות ביחסים שבין ילדים לאביהם.