אפוסטיל

אנו בעשור השני של המאה ה-21, והעולם כיום הוא גלובאלי ביותר. בעידן בו האינטרנט השתלט על קצב החיים, והמקומיות הפכה למושג שולי למדי, המושג שטבע חוקר התקשורת מרשל מקלוהן – הכפר הגלובאלי - נראה היום רלוונטי יותר מאי פעם. מקלוהן הצליח לחזות כבר בשנת 1959 את התהליכים שיתרחשו ככל שטכנולוגיית התקשורת תתפתח.

הוא חזה עולם שבו הגבולות הן לא אלא גדרות ומחסומים, כאשר למעשה כל אדם יכול לנהל מערכת מסחר עם כל אדם, ללא כל קשר למיקומו על פני הגלובוס. במידה מסוימת, החברה במאה ה-21 היא חברה של מהגרים. הקמת האיחוד האירופי, לצד אמנות נוספות ברחבי העולם הביאו לשוקי עבודה פתוחים לגמרי ולאזרחים שנעים בחופשיות בין מדינה למדינה ללא קשר ללאום המקורי שלהם.

בין עולם גלובאלי ואישורים ריבוניים

מגמות אלו כללו, בין היתר, מעבר חופשי של עובדים בין מדינה למדינה ונישואין מעורבים בין אזרחים ממדינות שונות. למרות זאת, מדינות עדיין ביקשו לשמור על צביונן וריבונותן בכל הנוגע לחוקיות האישורים שהן מעניקות. אישורים אלו נקראים אפוסטיל, או אגרת אפוסטיל.

אגרת אפוסטיל (בצרפתית – אישור) היא למעשה אישור אשר ניתן על ידי רשות מוסמכת במדינה המאמת את אמיתותן ומקוריותן של תעודות ציבוריות. תעודות נישואין, תעודות הסמכה מקצועית, תעודות לידה, תעודות לימודים וכל מסמך רשמי אחר אשר מצריך את אישורה הרשמי של המדינה.

באירופה, לפני הקמת גוש האירו, משרד החוץ בכל מדינה היה מנפיק אגרות אפוסטיל גם על מתן אישורי כניסה למדינה. אולם כיום, עם התהליכים הגלובאליים שדיברנו עליהם קודם לכן, אזרח אשר מבקש לעבור ממדינה למדינה שחברה באיחוד האירופי לא זקוק לאישור.

אמנת האפוסטיל

אפוסטיל הינו מסמך בעל הכרה בין לאומית. לפני החתימה על אמנת האפוסטיל (אמנת האג) בשנת 1961, תהליך הצגת תעודה ציבורית במדינה זרה (כמו תעודת מקצוע), היה מסורבל ומסובך למדי. על מציג התעודה היה לאמת את נכונות התעודה ברשות אשר הנפיקה אותה. לאחר מכן היה עליו להשיג חתימה של משרד החוץ במדינתו על נכונות הדברים, ולבסוף גם את חתימת הקונסול במדינה שבה היה רוצה לעבוד.

ב-5 באוקטובר 1961 החליט בית המשפט הבין לאומי בהאג לשים קץ לתהליך המסורבל הזה. לפיכך, הוסכם על אמנה, שלפיה מסמך שהופק במדינה מסוימת, ואשר עליו החותמות הרשמיות הדרושות – יוכר כמסמך חוקי וכשר בכל מדינה אחרת ברחבי העולם. ההליך דומה לחתימה נוטריונית של נוטריון ובעל הכרה משפטית בין לאומית.

על האמנה חתום הרוב הגדול של מדינות אירופה, מדינות לטיניות, אפריקניות, אסיאתיות ומאוקיאניה. בשנת 1977 חתמה גם מדינת ישראל על אמנת האפוסטיל, אולם היה עליה לבצע שינויים מבניים רבים ברשויות על מנת לעמוד בתקן הבין לאומי ובדרישות האמנה.

אגרת אפוסטיל בישראל

על פי האמנה, אך ורק הרשויות המוסמכות במדינה רשאיות לחתום על אגרת אפוסטיל. בישראל למשל, אותן רשויות הן משרד החוץ, וכן עובדי מדינה אשר מונו על ידי משרד המשפטים בהתאם לחוק הנוטריונים. אותם פקידים מועסקים בבית המשפט ברחבי הארץ.

על מנת להיות זכאי לקבלת אגרת אפוסטיל, על המבקש להצטייד באישור פקיד מוּכַר על ידי אותן הרשויות שלמעשה מאשרות את האפוסטיל. לדוגמא, מסמך אשר חתום בידי נוטריון יוכר בבית המשפט כמסמך חוקי לקבלת אגרת אפוסטיל, זאת בתנאי שהנוטריון החותם אכן מוסמך ומאושר על ידי משרד המשפטים.

לקריאה מורחבת על אפוסטיל