|
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
ודאי זכורה לכולנו פרשיית "תינוק המריבה" שהתרחשה בארץ לפני מספר שנים והסעירה את הציבור. באותו עניין החליט בית המשפט העליון בהרכב מורחב, להשאיר את התינוק בידי הוריו המאמצים.
הפרשה הסבוכה החלה כאשר מסרה האם הביולוגית את תינוקה לאימוץ מיד לאחר הלידה, זאת ללא יידוע האב הביולוגי, שכלל לא ידע על ההריון. חוק האימוץ מחייב לקבל את הסכמת שני ההורים הביולוגים ואולם האם לא מסרה את זהות האב והחליטה על האימוץ בעצמה. שלושה חודשים לאחר שמסרה את תינוקה, כאשר גילה האב על ההריון והאימוץ, התחרטה האם וביקשה מבית המשפט שיורה על החזרת בנה לידיה. האב טען כי יש לבטל את ההכרזה על התינוק כבר אימוץ מאחר ולא נעשה כל מאמץ לאתרו ולשאול האם מסכים הוא לעצם העניין.
המשפט נמשך זמן רב ונגרר בין הערכאות השונות עד אשר הגיע לבית המשפט העליון. בשלב זה היה התינוק כבר בן שנתיים. בית המשפט העליון הכריע לבסוף כי התינוק ישאר אצל הוריו המאמצים, אולם רבים טענו כי במידה ובקשת האם הביולוגית להשבת בנה והליכי המשפט בנושא היו מוגשים בשלב מוקדם יותר, יתכן ותוצאת הדין היתה שונה.
הצעת חוק חדשה לתיקון חוק אימוץ ילדים, מבקשת, בין היתר, להסדיר בחוק את המועד והאופן שבו תינתן הסכמת הורים למסירת ילדם לאימוץ וכן, להגדיר באופן מפורש מהם המקרים בהם יוכלו הורים מאמצים לחזור בהם מהסכמתם למסירת תינוקם לאימוץ.
הצעת החוק מבקשת להגביל את הדין הקיים, כך שמתן הסכמת הורה לאימוץ תתאפשר רק 7 ימים לאחר לידתו של התינוק. מטרת ההגבלה הינה להבטיח כי ההורה נותן הסכמתו לאימוץ מתוך מחשבה שקולה ומודעת, לאחר קבלת מידע מרשויות הרווחה על אפשרויות גידולו של הילד ולאחר מחשבה על ההשלכות המשפטיות והנפשיות הנובעות מהליך האימוץ, הן כלפי ההורים וודאי שכלפי התינוק. הובהר, כי לא תותר הסכמת הורה לאימוץ טרם הלידה, בשלב בו עדיין יכולה להשתנות דעתו. יחד עם זאת, מבוקש לקבוע חריג לכלל האמור, כאשר קיים חשש לשלום האם באם יוודע דבר הלידה ודבר הריונה למשפחתה, לכן במצב זה תותר הסכמת האם לאימוץ בסמוך ללידה ובאישור בית המשפט.
מוצע שקבלת הסכמת הורה למסירת ילד לאימוץ תינתן בפני שופט בית משפט לענייני משפחה, או דיין ופקיד סעד או בפני פקיד סעד ועו"ד הכשיר להיות שופט בית משפט לענייני משפחה שהסמיך היועמ"ש. כמו כן, הסכמת הורה שטרם מלאו לו 16 שנים, תינתן בפני שופט של בית משפט לענייני משפחה בלבד.
שינוי משמעותי וחשוב בהצעת החוק, ואולי כלקח מפרשיית "תינוק המריבה", הינו הגבלת הזמן בו יכול הורה שהסכים לאימוץ, לחזור בו מהסכמתו. מוצע לקבוע, שלא ניתן יהיה להגיש בקשה כאמור אם חלפו 60 ימים ממועד מסירת הילד להוריו המאמצים. מטרת ההגבלה הינה לקבוע סופיות להליך בכדי לאפשר מסגרת יציבה וקבועה לילד ולמנוע טלטלות נוספות שעלולות להזיק לו. כמו כן, סופיות ההחלטה תחייב את ההורים המוסרים את ילדם לאימוץ ליתן משקל רב עוד יותר להחלטתם בטרם ימסרו את ילדם.
תיקון נוסף שמוצע, הינו הטלת חובה על הרשויות לעשות מאמץ סביר לשם איתור הורה שלא ניתן לזהותו, למצואו או לברר את דעתו בעניין האימוץ. הכרזת הילד כבר אימוץ תאושר רק לאחר שאכן בוצע מאמץ סביר לאיתור, אך לא במשך יותר מ- 14 ימים.
הצעת החוק למעשה מסדירה בצורה טובה יותר את חוק אימוץ הילדים מאשר נוסחו הנוכחי. אין ספק שהשיקול העיקרי של המחוקקים הינו טובתו של הקטין, תוך מתן משקל לזכויות ההורים הביולוגיים והמאמצים והתייחסות למימד הזמן שעבר מיום מסירת הקטין לאימוץ.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
|