|
זוכרים את מבחן הטעימות "במסטר שף" – שבו נדרשו המתמודדים לזהות את מרכיבי התבשיל ?
במאמר זה ננסה לזהות את מרכיבי התבשיל של רשת קמעונאית מנצחת
כאן לא נעסוק בדברים החשובים כמו: מיקום שהרי זה מתייחס יותר לרמת החנות הבודדת.
הנושא מעסיק אותי כקמעונאי מזה שנים רבות והחל בתקופת "העשה זאת בעצמך" של חיי, לפני כ- 15 שנה.
באותה עת הוקמו בישראל 4 רשתות: אייס, הום סנטר, קנה ובנה והנדימן.
בחנויות בשטח דומה, כמעט ולא היה בידול בין הרשתות – ובכל זאת היה משהוא שונה, היה ריח וניחוח שונה באוויר, הרבה מעבר לנראות הפיסית.
כסמנכ"ל סחר יצא לי לשבת הרבה מאד עם הספקים (שהיו ספקים משותפים לכל הרשתות) ותמיד חקרתי אותם מה ההבדל בין הרשתות ועד היום זכורה תשובה של אחד מספקי כלי העבודה, שתמצת את ההבדל במשפט מדהים.
"בהום סנטר אם נופל מברג מההוק (וו התלייה) היועץ מתכופף ומחזיר ואותו למקום – בקנה ובנה המוכרן- פשוט נותן לו דחיפה קטנה ברגל ומחביא את המוצר מתחת למדף"
הרבה תבונה ומציאות חיים מסתתרת אחרי משפט זה ,ובגינה מצליחות או קורסות חברות וארגונים.
העובד בהום סנטר, הרגיש שמקום העבודה הוא הבית שלו ומקור פרנסתו ואילו זה בקנה ובנה, בא לעבודה ולא לעבוד ולא הרגיש מחויבות לארגון.
תוסיפו לזה את השירות ללקוח וקיבלתם את התבלין המנצח.
השירות ללקוח זו תפיסה ארגונית כוללת.
תרצו לבחון עד כמה הנושא מוטמע אצל העובדים ?
הרי לכם "טריק קטן".
גשו למוכרן ושאלו אותו היכן נמצא המוצר ?
אם ילך איתכם עד למוצר – יש לו את זה – ואם יגיד לכם זה נמצא שם ויציע בידו לכיוון שמעבר "למדפי האופק" ... אתם, את התשובה קיבלתם.
יובל לובנשטיין,משמש כיועץ אסטרטגי ושיווקי לחברות בתחום מוצרי הצריכה,שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות קמעונאיות בישראל כמו שופרסל, הום סנטר. |