אופן דרכי התשלום בביטוח חיים

אחת מסוגי פוליסות הביטוח אשר מקבלות תשומת לב ראויה בשנים האחרונות עם פרוץ מהפיכת הפנסיה בארץ הוא פוליסת ביטוח חיים, הידועה גם כפוליסת ריסק. במסגרת חוקי הפנסיה קרנות פנסיה חדשות מציעות ובמקרים רבים אף קיימת דרישה תחוקתית, לרכישת פוליסת ביטוח חיים (שארים) וכיסוי ביטוחי למקרים של אובדן כושר עבודה במסגרת החסכון הפסיוני. יחד עם מסלולים מוצעים אלו, קיימים עדיין מסלולים נפרדים לרכישת פוליסת ביטוח חיים אשר אינן במסגרת החסכונות הפנסיוניים.

קיים הבדל גישות בין ביטוח חיים אשר נעשה במסגרת חסכון פנסיוני לביטוח חיים אשר נעשה במסגרת אחרת פרטית. ביטוח חיים אשר נרכש במסגרת ביטוח פנסיה הינו לרב ביטוח קצבתי עבור השארים, בעוד שפוליסת ביטוח חיים עצמאית מאפשרת קביעת מוטבים בהתאם לרצון המבוטח ללא תלות בהיותם שארים.

ביטוח חיים הנרכש במסגרת ביטוח פנסיוני קובע קצבה עבור שארים. שארים הם אלו הנשארים בחיים מבין בני משפחתו הקרובה של המבוטח אשר אינם יכולים לדאוג למחייתם מסיבות שונות והיו תלויים במבוטח מבחינה כלכלית. בגדול, כאשר גיל בני הזוג המבוטחים הוא גבוה, מעל לגיל הפרישה, מדובר על פי רב בבן או בת הזוג הנשארים בחיים לאחר מות המבוטח והם עצמם אף הם בגיל הפנסיה. במקרה זה יהיו זכאים בן או בת הזוג הנשארים לקבלת קצבה משך כל חייהם בגובה אחוז מסוים מהקצבה אותה קיבל המבוטח.

כאשר המבוטח נפטר בגיל צעיר יותר או כאשר ישנם שארים אחרים התלויים בו למחייתו, אף הם יהיו זכאים לקצבה כל עוד הם מוגדרים כתלויים. הכוונה היא לילדים אשר עדיין לא מלאו להם 18 שנה, הורים אשר היו תלויים במבוטח למחייתם וכן ילדים אשר אינם מסוגלים לדאוג לעצמם עקב נכות כזו או אחרת.

ברכישת ביטוח חיים פרטי שלא במסגרת קרנות פנסיה כאלו ואחרות, זכאי המבוטח להגדיר מי יהיו מוטבי הפוליסה ללא תלות במעמדם כשארים. מצב זה מאפשר למבוטח, לדוגמה, לדאוג להכנסה שוטפת לילדיו גם לאחר הגיעם לגיל בו הם נחשבים לבגירים, וכן למוטבים אחרים אשר אינם דווקא בני משפחתו הקרובה של המבוטח.

קיימות שתי גישות שונות לתשלום סכומי ביטוח חיים במסגרת ביטוח חיים פרטי: גישה הונית וגישה קצבתית. במסגרת הגישה ההונית, בעת פטירת המבוטח ישולמו למוטבים הסכומים המוגדרים בפוליסת ביטוח חיים. במסגרת הגישה הקצבתית יקבל כל אחד מן המוטבים קצבה חודשית בגובה אשר נקבע בפוליסת ביטוח חיים ולמשך הזמן אשר נקבע בפוליסת ביטוח חיים כזו. גישה זו מאפשרת חלוקה של קצבאות משתנות בין מבוטחים שונים – לדוגמה קצבה לילד בן 20 למשך 5 שנים ולילד בן 17 למשך 8 שנים, או קצבה בגובה מסוים עבור בת הזוג וקצבה בגובה שונה עבור כל אחד מן הילדים.