|
סושי- מה הקסם הגדול. מה כל כך מיוחד בסושי? מה גרם לכך שדבר כמו סושי, שאין לו שום דבר שאין באוכל אחר, הפך לכל כך מיוחד ומבוקש. מה שהכי מדהים זה שסושי הוא הכי לא מאכל ים תיכוני, אנחנו אוהבים בשר, כל המסעדות שלנו הן שווארמה ועל האש, אז מאיפה הגיע פתאום סושי וחטף את מרכז הבמה. מה הקסם של הסושי?
מעניין לציין שסושי אהוד במיוחד בערי המרכז ואפילו יהיה נכון להגיד שסושי אהוב מאוד בתל אביב וזוכה להתעלמות מוחלטת בפריפריה, למה זה ככה? זוהי נקודה מעניינת לתפיסה היות ופוטנציאל הסושי בפריפריה הוא כמעט בלתי מוגבל, הרי אין שם מסעדות סושי בכלל.
אני מניח שהסיבה העיקרית היא שהאנשים בפריפריה מרוויחים פחות כסף, אם אתם שואלים למה זה קשור, אני בהחלט אנסה להסביר: ברגע שמרוויחים פחות כסף, אוכלים פחות במסעדות, ברגע שאוכלים פחות במסעדות מנסים לנצל כמה שיותר את הפעמים בהן כן אוכלים במסעדה. בהנחה שאנחנו מנסים למצות כל ארוחה מחוץ לבית, אנחנו כנראה ננסה להתמקד במאכלים שנחשבים בעינינו בילוי רציני ובזבוז טוב של הכסף.
ברגע שזו המשוואה, סושי ככל הנראה יורד מהפרק. הרי סושי לא נחשב לבילוי אולטימטיבי, הוא נחשב לארוחה רגילה, כמו משהו שאוכלים בצהריים, לעומת סושי- סטייק או שיפודים על האש כן נחשבים לבילוי, לכן הסיכוי הוא ככל הנראה נגד סושי לטובת סטייק. זאת כנראה הסיבה העיקרית שבפריפריה אוכלים כמעט אפס סושי.
על מנת שסושי ישגשג גם בפריפריה צריכים לקרות לפחות אחד או עדיף כמה מתוך הדברים הבאים: מחירי הסושי צריכים לרדת משמעותית, שזה אמור להיות דבר לא בעייתי במיוחד היות ועל סושי יש שולי רווח גבוהים יחסית.
דבר שני- שיטת השיווק של סושי צריכה להיות הרבה יותר משפחתית ופחות מגניבה. אם עד עכשיו משווקים את הסושי כמשהו מגניב לצעירים שרוצים לאכול משהו קליל אחרי בילוי או ארוחת צהריים עסקית וקלה לעיכול, אלה לא דברים שהולכים טוב בפריפריה.
אם רוצים שסושי כן יצליח צריך למכור אותו בתור משהו משפחתי, הרבה יותר ממוסד, להפוך אותו מארוחת לילה עם חברים או דייט לארוחת ערב עם המשפחה. |