דיני משפחה: צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - שירה לוי, עו"ד eli-doron@taxlawyers.co.il

צו הגנה הינו סעד זמני הניתן על ידי בית דין למשפחה מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א (1991). מטרתו של צו ההגנה להרחיק את בן הזוג התוקפן והאלים מבני המשפחה המותקפים. את הצו יכולים לבקש מן הערכאה השיפוטית (בית משפט לענייני משפחה/בית משפט השלום/בית הדין הדתי המוסמך) בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או פקיד סעד שנוכח כי קיימת אלימות כלפי קטינים. במסגרת צו ההגנה, בסמכותה של הערכאה השיפוטית להשתמש באמצעים דרסטיים: להרחיק אדם ממקום מגוריו של בן משפחתו המוגן או לאסור עליו להימצא במרחק מסוים ממקום המגורים, אף אם יש לאדם זה זכות כלשהי בבית או בדירה הנ"ל; לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום ולאסור על אדם לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס; להורות לאדם המחויב בצו (לאחר קבלת תסקיר מפקיד סעד) לייתן התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע על ידי בית המשפט.
בנוסף, עם מתן צו הגנה, נאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק. אך, במקרים מיוחדים המפורטים בחוק, רשאי בית המשפט להתיר לאדם המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק. צו הגנה אף יכול לחייב את בן המשפחה האלים לקבל טיפול אצל גורם טיפולי 
כן, אפשרי שהצו יכיל דרישה לערובה הן לקיומו של הצו והן להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה לדעת בית המשפט להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה.
 הצו יינתן באחד מהמקרים הבאים:
1. בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג האדם באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא מרצון. החוק אינו דורש שמעשה האלימות יהיה חמור דווקא.
2. התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירות מין. גם איומים לבצע מעשה אלימות או עבירת מין מצדיקים את הוצאת הצו.
3. האדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית ממשית או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.

כאמור, צו הגנה, הינו צו זמני הניתן לתקופה מקסימלית של 3 חודשים, וניתן להאריכו לתקופה כוללת של 6 חודשים, ובמקרים חריגים אף לשנה.
הפרת צו ההגנה מהווה עבירה פלילית שלצידה עונשים כבדים.
חשוב לציין כי ביהמ"ש אינם מתייחסים לסעד זמני בקלות ראש, בפסיקה נקבע לא אחת כי הענקת ההגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, תינתן במקרים חריגים ומצומצמים – של סכנה ממשית או חשש כבד המעמיד את בן המשפחה בסכנה ממשית או אם בן המשפחה אינו מאפשר לו חיים סבירים ותקינים בבית. עוד נקבע כי יש להיזהר שלא ליתן צווים שכאלה ולעשותם, משניתנו, אמצעי לחץ להשגת יתרונות במערכת היחסים הכוללת וכן כי לא יינתן הצו בשל אוירה קשה ומתוחה בבית, המאופיינת למשפחה הנמצאת במשבר.           
טקטיקה ידועה בדיני המשפחה או במאבק הגירושין בפרט, היא שימוש במירוץ הסמכויות על מנת להשיג יתרון על בן הזוג,  המירוץ להשיג את היתרון הוא מירוץ הסמכויות, ובית המשפט העליון קבע כללים מנחים כיצד יש לפעול במקרים של התנגשויות בין שתי הערכאות. אלא שבמקרה של בקשה לצו הגנה יכול מבקש הצו לפנות לכל ערכאה שיפוטית , אף אם עניינו כבר נידון באחת מן הערכאות השיפוטיות האחרות. כאמור, על פי החוק, "בית המשפט" המוסמך הינו בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון, ונקבע כי בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בעניין, מחמת זה בלבד שהעניין מתברר בהליך אחר ו/או שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית ו/או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.

נקודות זיכוי ממס הכנסה להורים לילדים לקויי למידה
30.06.2010
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - יפעת גוטמן, עו"ד
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבור בכלל ובמערכת החינוך בפרט לצרכים המיוחדים של תלמידים עם ליקויי למידה. לא בכדי תלמידים אלה מצליחים למרות הקשיים והמהמורות שבדרך לסיים בהצלחה את לימודיהם במערכת החינוך.

נוכח ריבוי המקרים של תלמידים הזקוקים לעזרה בלימודים, החליטו רשויות מס הכנסה לאפשר להורים לילדים לקויי למידה לקבל הטבות במס בשווי של אלפי שקלים החל משנת 2003 ואילך. הטבות מס אלו באות לידי ביטוי בנקודות הזיכוי של הורי הילד, כל זאת כפי שיובהר להלן.

על פי הפקודה, כיום הורים לילדים עם ליקויי למידה יכולים לקבל הטבות מס במסגרתם יקבלו נקודות זיכוי מכוח סעיף 45 לפקודה עבור ילדים שאובחנו אצלם לקות למידה של קשב וריכוז (ADD) ו/או היפראקטיביות (ADHD) .

סעיף 45 לפקודת מס ההכנסה קובע בהאי לישנא:

(א) יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור.

(ב) (בוטל).

(ג) יחיד יהיה זכאי לנקודות הזיכוי על פי סעיף קטן (א) רק אם לא קיבל זיכוי ממס עבור אותו ילד על פי סעיף 44.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לזכאות לנקודות זיכוי על פי סעיף זה.

כפי שניתן להיווכח, הפקודה עוסקת בילדים הלוקים ב- "שיתוק, עיוורון ופיגור". אולם, קיימות במס הכנסה הנחיות למתן נקודות זיכוי גם להורים לילדים הלוקים במחלות קשות ולילדים עם ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז - הלומדים במסגרת של חינוך מיוחד ולילדים אוטיסטים המקבלים גמלת ילד נכה. יודגש, כי רק הורים שילדיהם עברו וועדת השמה שבה הוחלט שהילד זקוק למסגרת חינוך מיוחד יוכלו לזכות בהטבת המס הנ"ל.

הורים לילדים עם ליקוי למידה והפרעת קשב וריכוז הלומדים במסגרות של חינוך מיוחד זכאים ל- 2 נקודות זיכוי בתנאי שיציגו אישור שהילד אכן לומד במסגרת החינוך המיוחד וחשוב להדגיש כי אין המדובר במסגרת של כיתה טיפולית ו/או כיתה מתגברת. הורים לילדים עם ליקויי למידה המשולבים במסגרות רגילות אינם זכאים לקבלת נקודות זיכוי בגין ילדם.
חרף העובדה שתקנות מס הכנסה מגדירות את הזכות עבור "ילדים", התנאי לקבלת הזכאות אינו גילה ילד אלא הקביעה אם הילד /הבוגר מתגורר בבית הוריו בשל היותו תלוי בהם. מי שנכנס תחת הגדרה זו ימשיך ליהנות מהזיכוי ממס לכאורה גם לאחר גיל 18. במקרה זה ההורים צריכים להוסיף בנוסף לאישורים הרגילים גם אישור שילדם מקבל גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. 
  
  
  
  
רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' פרנקלין 7, סקטור 1,  בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון
המאמר נלקח מאתר משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, עמיר