מחלת מקצוע מהי ?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 קובע כי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. 

מהי מחלת מקצוע
 
מחלת מקצוע הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק, בה חלה עובד עקב עבודתו. 

בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 קבע המחוקק רשימת מחלות שהוכרו כמחלות מקצוע. מדובר ברשימה סג ורה של מחלות. כל מחלה אחרת, שאינה מנויה בתוספת לתקנות לא תיחשב כמחלת מקצוע גם אם נגרמה באופן ישיר מעבודתו של הנפגע. 

ההבחנה בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה
 
ההבחנה בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה הוא מבחן "הפיתאומיות" - אירוע שניתן לאתר אותו מבחינת זמן ומקום. כאשר מדובר בפגימה שבאה בדרך הדרגתית והיא תוצאה של התפתחות איטית - מדובר במחלת מקצוע. בעוד שפגימה שניתן לאתר אותה מבחינת הזמן והמקום תיחשב לתאונה.
   
תנאי הזכאות

הזכאות להכרה במחלת מקצוע מותנית בקיומם המצטבר של מספר תנאים, ובין היתר , בכך שהמחלה לה טוען הנפגע מנויה ברשימת המחלות בתוספת לתקנות והנפגע חלה בה עקב עבודתו בעת שעסק בביצוע העבודות ותהליכי הייצור המנויים לצידה.  

דוגמא למחלות מקצוע המנויות בתקנות הן,הרעלת תחמוצת הפחמן בעבודה הכרוכה לחשיפה לתחמוצת, מחלות עור הנגרמות ע"י אבק, נוזלים, מוצקים או גזים בעבודה הכרוכה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור, נזק לאוזן פנימית הנגרם ע"י חשיפה לרעש שהביאה לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור בעבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ- 85 דציבל וכיוצא בזה.      

חזקת מחלת מקצוע

ככלל על העובד מוטל הנטל להוכיח שהמחלה ממנה הוא סובל נגרמה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. לעניין זה כבר נקבע כי דרושה הוכחה פוזיטיבית לקיום התנאים שנקבעו בתקנות על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע.

אולם, לכלל זה קיים סייג המצוי בתקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954,לפיה נקבע כי מחלה המנויה בתוספת לתקנות בה חלה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה או בתהליכי הייצ ורה מפורטים בתוסםפת לצד המחלה, או בתוך שנה לאחר שחדל לעבוד תיחשב בחזקת מחלה בה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח להיפך.    

הכרה במחלת מקצוע

משהוכרה מחלתו של הנפגע כמחלת מקצוע הוא יהא זכאי ליתר הזכויות המוענקות לנפגעי עבודה על פי החוק והתקנות שהותקנו על פיו. 

הזכות לדמי פגיעה ולגמלת נכות

ראשית, זכותו של הנפגע לקבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שאין הוא מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. כלומר תשלום בגין אובדן הכנסתו עקב מחלת המקצוע. התשלום משולם עד לתקופה המירבית הקבוע בחוק

שנית , תעמוד לו הזכות להגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. במידה ותיקבע נכותו יהא זכאי הנפגע לתשלום מענק חד פעמי אם תיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 9 עד    % 19 או לקבלת קיצבה חודשית במידה ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 20 ומעלה.  

כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מיקצועי. 

חשוב ! על פי חוק, לנפגע בעבודה קיימת מגבלת זמן בהגשת תביעותיו. לכן, אי הגשת התביעות במועד הקבוע בחוק עלולה לפגוע בזכויותיו של הנפגע.

זכויות תביעה נוספות

ייתכן כי לנפגע עבודה גם קיימת הזכות להגיש תביעה נגד גורמים אחרים. כך למשל, תביעה נזיקית נגד המעביד, נגד צד ג' או נגד חברת ביטוח. לפיכך, יש לבחון תחילה את דרך הפעולה הראויה והנכונה בעניינכם ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי. 

מטבע הדברים תביעה להכרה במחלה כמחלת מקצוע היא תביעה מורכבת הדורשת הכנה מוקדמת טרם הגשת התביעה. בשל נטל ההוכחה המוטל על הטוען כי חלה במחלת מקצוע קיימת חשיבות רבה לעניין העובדתי ולעניין הרפואי. אנו ממליצים לפנות לעורך דין העוסק בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי טרם הגשת התביעה.