התנהלות ציפי לבני - ביקורת מתוך הבלוג של אורית גלילי

תראו את שרת החוץ שלהם ואת זו שלנו, לשעבר. קשה בימים אלה שלא לשים לב לחידלונה של ציפי לבני, עד לא מכבר שרת החוץ של ישראל, שלא הותירה שום חותם בשום תפקיד שעשתה, אבל זה כלל לא מפריע לה לטעון לכתר ראשות הממשלה. כל היודע דבר על מקום הימצאה, אמר ירון דקל ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 2 בשבוע שעבר, מוזמן להתקשר למערכת, אמר וצדק.

המדינה נשטפת עם גלי אלימות ושחיתות, לבני שותקת. הנרטיב של נתניהו בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני השתלט לחלוטין על דעת הקהל הישראלית ואפילו האמריקאית – ולבני שותקת. בוויכוח העתידי על דמותה המשטרית, הגיאופוליטית, הדמוגרפית והחברתית של מדינת ישראל – לבני לא משתתפת.

אולי כי אין לה מה להגיד, ואולי כי ראובן אדלר ואיל ארד יעצו לה לשתוק עד לנקודה שהכל יקרוס. ואם מדובר על קריסה – זה גם מה שקרה לבלוג שלה, שכבר למעלה משבוע מציג את ההודעה Error. בעיה טכנית, או חלק מההתאיינות המדאיגה של יו"ר האופוזיציה?

הילארי וציפי בהשוואה

לאחר שהפסידה בהתמודדות על ראשות המפלגה הדמוקרטית לברק אובמה, לא היססה הילרי קלינטון, בניגוד להכרעתה השחצנית של ציפי לבני, להצטרף לממשלו של נשיא ארצות הברית הנבחר כמזכירת המדינה ולפעול לקידום אג'נדה חדשה ומהפכנית בתחום היחסים הבינלאומיים. אפשר להסכים או לא להסכים עם סדר היום החדש שמובילים אובמה-קלינטון, אבל אי אפשר להכחיש שקלינטון מובילה השקפת עולם אמיצה ותוכנית פעולה שנגזרת ממנה. מדיניות טובה או לא טובה, רציונלית או אוטופית, תמימה או מבריקה, ימים יגידו. אבל קלינטון נמצאת בתוך המהפכה – גם כשותפה וגם כמובילה.הופעותיה הציבורית מקרינות סמכותיות, חוכמה ואיכות שקשה להתווכח אתה.

כבר ב-1992 אמר עליה ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו, שמי שמצביע עבורו מקבל שניים בפתק אחד. אמר וצדק. הילרי היא נכס בלתי רגיל, גם כמי שבסגנון ייחודי ליוותה את בעלה בשתי כהונות סוערות וגם בזכות המצוינות האישית הקורנת ממנה בתפקידה העכשווי. עבור כל אשה הילרי קלינטון היא מקור עצום לגאווה. מעבר ליוזמת השלום שהיא משיקה כעת במזרח התיכון ולחילופין תוכנית מדף במקרה של אי הצלחה, היא פוקחת עין על תהליך חימוש החיזבאללה, היא מזהירה את הציר איראן דמשק מההשלכות הצפויות לו מהמדיניות האמריקאית המתגבשת במזרח התיכון והיא שותפה פעילה ומתאגרת בקידום חזונו האוטופי של ברק אובמה לעולם נקי מנשק גרעיני. בעולם של שקיפות ושל מיצוב סדר יום אמריקאי חדש, קלינטון משחקת תפקיד משמעותי ואם לבעלה ייוחד פרק בהיסטוריה של ארצות הברית, לה כנראה צפויים שני פרקים.

פייסבוק במקום השקפת עולם

ובמה משחקת המועמדת האלטרנטיבית שלנו לראשות הממשלה? "ארץ נהדרת", במערכון מבריק בתוכנית סוף העונה בשבוע שעבר, חשפה: תרומתה של לבני לשיח הציבורי בישראל מסתכם במלה like בפייסבוק. ציפי לבני היא אכזבה רבתי. היא אולי נחמדה אבל זה לא מספיק. הכשלונות בהתנהלותה הפוליטית הולכים ומתגבהים ומחזקים את הספק שמצא את ביטויו במערכת הבחירות האחרונה לגבי התאמתה לעמוד בראש המדינה.

לבני נכשלה בהקמת ממשלה לאחר התפטרות אולמרט ב-2008, התנהלותה גם היתה מביכה בלשון המעטה לאחר הנצחון הדחוק והמפוקפק בפריימריס בקדימה והוא גם בלט בחוסר היכולת שלה להפוך את שאול מופז לבן ברית שלה. אך בעיקר זה האגו חסר הכיסוי שלה שהוביל אותה להחלטה ב-2009 שלא להצטרף לממשלה נתניהו. בשיטת המשטר הישראלית נתניהו הוא זה שניצח – והתרחיש הפוליטי הנכון היה להצטרף לממשלתו תמורת תיקי החוץ והביטחון. רק משותפות כזו היא היתה יכולה אולי להבשיל לתפקיד ראש הממשלה ואילו קדימה בתוך הממשלה היתה הופכת לאלטרנטיבה במקרה ונתניהו היה נכשל.

בין נפתול לביל

כך שגויה גם ההתחברות הפוליטית האחרונה שלה עם הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ. זוהי ברית של שניים שניהלו מלחמות שנויות במחלוקת – מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה ולבטח זו לא פרוגרמה לכבוש את ראשות הממשלה. ובסוף אי אפשר שלא לומר: כשנפתול (נפתלי שפיצר בעלה של ציפי) מחליט שאשתו היא הכי מתאימה להיות ראש ממשלה בישראל, אין לזה משקל, אבל כשנשיא ארצות הברית לשעבר מחליט להירתם לקמפיין של רעייתו הסנטורית וגם יכול בשקט להשאיר את כל הבימה לפוליטיקאית הכה מרשימה שהוא נשוי לה,יש לזה את כל האסמכתה הנדרשת שבעולם.

לבלוג של אורית גלילי