לימודים בחו"ל בקנדה

מאז ראשית ימי הציונות, כשעם ישראל רק החל להתעורר ולהתגבש כלאום מודרני ולעשות את דרכו חזרה למולדתו העתיקה, הצטיין הציבור הציוני ברמה אקדמית מזהירה. מבין האליטות שאימצו את הציונות רבים הגיעו אל הארץ חמושים בהשכלה ובאהבת דעת, ובמהרה הוקמו גם בארץ ישראל מוסדות לימוד וחינוך, גימנסיות ומכללות. ראשי הציונות היו אנשי דעת, וחיים ויצמן קנה לו את שמו העולמי לא בעשייתו הציונית, אלא בהישגיו המדעיים, שדירבנו את מאמץ המלחמה הבריטי במלחמת העולם הראשונה. גם אחרי קום המדינה נשאר העם העברי תאב דעת, והקים מערכת אוניברסיטאות ששולחת סטודנטים מצטיינים לשנות לימודים בחו"ל בקנדה, ארה"ב ואירופה, ומוכיחה שתוכניות אוניברסיטאית לעבודה בקנדה או בארה"ב יכולות לעבוד גם כאן.

לבוא ללמוד בישראל, לצאת ללימודים בחו"ל בקנדה

עוד הרבה לפני תחילת ההתעוררות הלאומית והשיבה לארץ ישראל, נחשב הציבור היהודי בגולה לציבור למדן. כשהתחילה התנועה הציונית לעורר הדים, הצליחה לשכנע את יהודי הגולה להרים עוגן ולהעביר את מוקד חייהם לישראל העתיקה. סטודנטים קנדים שוכנעו שלימודים בחו"ל בקנדה הם בזבוז של זמנם, סטודנטים צרפתיים קיבלו את המיתוג של המכללות בצרפת כמלאכה לבטלה. התנועה הייתה ברורה, וחד סיטרית – היהודים שבו לציון, והאינטלקטואלים היהודים באו לציון לבנות בה את ההשכלה הלאומית.

במהרה, נבנתה בארץ ישראל מערכת אקדמאית בתקן בינלאומי. מכון ויצמן היה בין המוסדות הראשונים בעולם שתכננו לעצמם מחשב עצמאי, אוניברסיטת תל אביב הפעילה כמה מהפקולטות הטובות באירופה, והאוניברסיטה העברית בירושלים התחרתה בקמפוסים הידועים בעולם. במהרה החלה האקדמיה לייצא גם סטודנטים לתארים מתקדמים, להם הוצעו תכניות לימודים בחו"ל בקנדה, ארה"ב, ומדינות מערב אירופה.

וכשיצא שמם של האקדמאים הישראלים בעולם, כשאלו החלו לתפוס משרות הוראה בארה"ב או להשתלב בשוק העבודה בקנדה, החלו להציץ החוצה גם הסטודנטים לתואר ראשון, שמודל הלימודים בחו"ל נדמה להם כהרפתקאה. פתאום הסטודנטים הישראלים מבקשים תכניות לימודים בחו"ל בקנדה או ארה"ב לא רק לתארים מתקדמים, אלא מעוניינים לצאת ולמצוא לימודים בחו"ל בקנדה מיד אחרי השירות הצבאי, או להתמקם בקמפוסים של בריטניה עוד בטרם השתלטו לחלוטין על שפת אמם.

לימודים בחו"ל - בקנדה, ארצות הברית ואוסטרליה

ואכן, נדמה שהטובים בסטודנטים הישראלים יוצאים לקמפוסים הגדולים של המערב. לא רק אוניברסיטאות מפורסמות כגון קיימברידג', אוקספורד או ייל, אלא גם קמפוסים רגילים בצפון אמריקה ואירופה מושכים את ציבור הסטודנטים הישראלי. נדמה שעצם האפשרות לנסוע לצפון אמריקה, לבלות שנות לימודים בחו"ל בקנדה או בארה"ב, היא זו שקוסמת לישראלים, ללא קשר ישיר לקמפוס זה או אחר.

מזה זמן רב שהשתקעות זמנית בחו"ל היא עניין מושך עבור ישראלים, ואין זו תופעה חדשה שעבור ההזמנות למצוא עבודה בקנדה הליברלית והצומחת מוכנים ישראלים רבים לעזוב את ביתם. אך בין תעסוקה בקנדה ללימודים בחו"ל בקנדה יש מרחק רב, ונדמה שהתהום הזו הולכת ונחצית.

יותר ויותר מטובי ילדינו יוצאים לעשות את שנות בחרותם בלימודים בחו"ל בקנדה, באוסטרליה, בארה"ב או במדינות אחרות, ורבים מהם מוצאים את עצמם בתום התקופה מטופלים במשפחות, וללא מרץ או רצון לחזור לבתיהם.

לא מדובר בפגם במערכת הלימודים בחו"ל בקנדה,   לא בחיסרון של האקדמיה האמריקאית, לא בחוסר מקצועיות של האוניברסיטאות באירופה. הצעירים שיוצאים לחפש אחר מזלם בחו"ל, לעיתים קרובות מוצאים אותו, ואין להם תלונות כלפי המערכת.