איך מתחילים בסיבוב קניית שמלת הכלה !?

כאשר אנו באות לבחור שמלת כלה או שמלת ערב אנחנו חושבות בדרך כלל על שמלה מפוארת שתסובב את הראשים לכולם. שמלה אשר תגרום לכולם להגיד וואו "כמה שאת יפה" , בחירת השמלה לוקחת אותנו לכל אותן אגדות שקראנו בהן הנסיכה מגיעה עם שמלה מדהימה, הנסיך מציע לה נישואין והם חיו באושר ועושר.... הרי זה מה שכולנו רוצות: נסיך, שמלה, אושר ועושר ולא דווקא בסדר הזה.

אותם סרטים בהם ראינו את יסמין באלאדין או את שלגיה וכמובן את ג'וליה רוברטס בסרט "אישה יפה", תמיד הרגע שרואים את הגיבורה עם השמלה הוא רגע מכונן, רגע בו כל תשומת הלב שייכת לגיבורה. רגע בו כולם מפסיקים לנשום, זה הרגע אותו אנו רוצות לשחזר. רגע בו אנחנו נהיה הגיבורות אנחנו נלבש שמלה עוצרת נשימה ועלינו כולם יביטו. אין ספק חלום ראוי.

השאלה הנשאלת היא כיצד בוחרים את השמלה המתאימה לי ביותר ?
נתמקד בשלב ראשון בשמלת כלה, איזו שמלה אנחנו רוצות ? שמתאימה למי שאני, שמעבירה מסר מסוים או שבכלל נשכח את האני ונידחק לאיזו שמלת מחוך כי הרי זה החלום, ועוד כמה פעמים נוכל להרשות לעצמנו תחפושת של נסיכה. השאלה היא האם אני צריכה להיראות כמו דמות מצוירת עם מותניים צרות, חזה מתפרץ ונעלי זכוכית ? הרי החיים זה לא סרט ואת זה כבר הצלחנו להבין. אבל למרות שהחיים הם לא סרט אולי בכל זאת לפחות בחתונה הראשונה נרגיש קצת כמו בסרט, גם אם לא כל כך נושמים ולא מזהים את הדמות שניבטת במראה אולי בכל זאת ננסה להראות כמו יסמין מאלאדין.

או אולי בכלל אנחנו צריכות להתחבר למי שאנחנו, לאני שלנו. בכל זאת עברנו כמה שנים טובות מאז שהבנו שחלומות זה טוב אבל גם למציאות יש מקום ולצערנו אולי גם יותר מוחשי. למזלנו הבנו שיש לנו תפקיד משמעותי יותר מאשר דמות שמעצבת שמלות כלה ו- שמלות ערב תעצב לנו שמלת כלה מדהימה ואנחנו נעמוד שם עם ריסים ארוכים ומותניים צרים ונגיד כן. אולי פתאום ניזכר שהספקנו להראות לכולם שאנחנו מאד אוהבות להיות יפות נחשקות ומוחמאות אבל באותה נשימה גם טבעיות. שיש לנו מסר נורא פשוט אנחנו לא בורחות מהנשיות אנחנו רק מקדמות אותה. אין לנו תפקיד חד ממדי של יפה בכל מחיר. האני שלנו הוא חלק מאיתנו.

אז שאנחנו הולכות עם חברה או אמא לחפש שמלת כלה אצל מעצבת שמלות כלה או שמלת ערב אצל מעצבת שמלות ערב, אנחנו צריכות לזכור מי אנחנו ואיזה מסר אנחנו רוצות לשדר והכי חשוב איך נרגיש הכי טוב ביום שכל כך חיכינו לו.
לדעתי והיא ממש לא קובעת הכי חשוב זה להרגיש שזו אני. כאשר אעמוד מול המראה אני אתחבר לדמות שניבטת אלי עם שמלת הכלה. שאני לא אגיד זה לא אני.

אני רוצה לקבל מחמאות אני רוצה להיות נשית אבל אני גם רוצה להיות אני. אני רוצה להרגיש נוח שאני רוקדת, אני רוצה שמי שיחבק אותי באמת ירגיש אותי ולא איזה עצמות מחוך, אני לא רוצה לחשוב כל הזמן אם השמלה עם המבנה המסובך יושבת במקום, אני רוצה לזרום.
ואני בטוחה שאם אני אזרום אני ארגיש יפה יותר, נחשקת יותר, אהובה יותר והכי חשוב: אני איהנה יותר.
אני אזכור את הערב הכי חשוב שלי כערב שלי, שלנו, ולא כהצגה שאני השחקנית.

בקיצור מה שאני חושבת הוא שצריך למצוא את השמלה שנוחה לך, מחמיאה לך ונמצאת בדיאלוג עם האופנה העכשווית. כי רק ככה באמת תהיה את.
גם אם זה אומר לוותר על מחוכים, נצנצים קצפות וכו'. זה שווה, מניסיון.
תיהני.